הלכה ליום חמישי כ"ו אלול תשע"ט 26 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לגמר חתימה טובה עבור

מרדכי בן רחל - נורית בת אליס

אריכות ימים וכל הישועות

הוקדש על ידי

שמואל

"הסימנים"

סימנא - מילתא
בגמרא במסכת כריתות (ו.) ובמסכת הוריות (יב.) אמרו, לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קרא, כרתי, סילקא ותמרים. ופירש רש"י, שמיני הפירות הללו הם לסימן טוב, כי הם גדלים מהר יותר משאר מיני הפירות והירקות וסימן טוב הוא לראותם בראש השנה. אולם במסכת כריתות מפורש בגמרא שיש לאכול ממיני הפירות הללו ולא רק לראותם. וכן מנהג ישראל שהובא כבר בטור ובשלחן ערוך (סימן תקפג), לאכול מהפירות הללו בראש השנה. ובספר "כל בו" כתב שנוהגים לומר "יהי רצון" על כל אחד מהם לפי שמותיהם (וכפי שמודפס במחזורים).

לברך תחילה
יש לברך תחילה על הפרי או הירק, לדוגמא, כשיקח את התמר, יברך עליו "בורא פרי העץ", ויטעם ממנו, ורק אחר כך יאמר את נוסח ה"יהי רצון" וימשיך לאכול תמר. (ומכאן כבר אינו צריך לברך "העץ על שאר הפירות).

יש נוהגים לומר את ה"יהי רצון", ולאחר מכן לברך ולאכול. ומנהג זה הובא בספר מטה משה (סימן תשצ) ועוד. ומכל מקום מאחר ואין זה נכון להקדים את בקשתינו לפני שנברך ונשבח את הקדוש ברוך הוא, לכן המנהג הוא לברך תחילה, לטעום, ואחר כך לומר "יהי רצון" ולהמשיך באכילה. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. והביאו ראיה לזה ממה שאמרו במסכת נדרים (לב:) על שם בן נח, שהוא מלכי צדק מלך שלם, שיצא לקראת אברהם אבינו והוציא לו לחם ויין, ויברכהו ויאמר: "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואחר כך סיים: "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ". אמר לו אברהם, וכי מקדימים ברכת עבד לברכת קונו? ולכן גם כאן, ראוי להקדים את הברכה הראוייה לפרי, ולטעום ממנו, ורק אחר כך לומר את תפלת יהי רצון שהיא בקשת רחמים עלינו. (ועיין עוד בחזו"ע עמוד צד והלאה).

ביום ובלילה
כתב מרן החיד"א (מחב"ר סימן תקפג) שנהגו לעשות את כל סדר המאכלים של הסימנים גם בלילה השני של ראש השנה. ובספר בן איש חי (פר' נצבים) כתב שנהגו לעשות כן גם בסעודות הבוקר של ראש שנה. ולמעשה מנהג רוב ישראל לעשות כן רק בלילות של ראש השנה. וכן נהג מרן זצ"ל.

דלעת, רוביא, רימון
הדלעת, נקראת בלשון הגמרא "קרא", ובערבית היא נקראת "קרע"  (ידוע שהשפה הארמית והשפה הערבית, הן קרובות מאד זו לזו, כי הערבית היא ארמית ועברית שנשתבשה), ולכן כתב בספר בן איש חי (פרשת נצבים) שאנו רומזים על שמותיה של הדלעת בשתי השפות. ואומרים כך: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שיקרע רוע גזר דינינו ויקראו לפניך זכיותינו".

וכן "רוביא" שהיא שעועית (ממין מסויים. ויש אומרים שהיא פול המצרי), ובערבית נקראת "לוביא", אומרים עליה "יהי רצון מלפניך וכו', שירבו זכיותינו ותלבבנו". וכן נהג מרן זצ"ל.

נוהגים לאכול רימון, ואומרים עליו "שנהיה מלאים מצוות כרימון".

תפוח בדבש, ראש כבש
בני אשכנז נוהגים לאכול תפוח בדבש. והספרדים נהגו לאכול תפוח מרוקח בדבש. כלומר "ריבת" תפוחים או "ריבת" חבושים. וכן היה המנהג אצל מרן זצ"ל. ואומרים"שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אולם מי שמתקשה בכך, בודאי שיכול להסתפק בתפוח בדבש בלא מרקחת. (והיה מרן זצ"ל רגיל לומר, שתהיה שנה מתוקה, הכוונה שתהיה שנת תורה. כי דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים).

נוהגים לאכול גם ראש של כבש, ואומרים עליו "שנהיה לראש ולא לזנב, וזה זכר לאילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום". ואם אין לו ראש של כבש, יכול לקחת ראש של עוף (וטוב שיצרף עמו בשר כבש, כדי שיוכל לומר וזה זכר לאילו וכו'). (ואם אין לו ראש של עוף רשאי לומר "יהי רצון" בלא שום דבר לפניו).

כל אחד לעצמו
רשאי כל אחד מבני הבית לברך לעצמו, וכן לומר "יהי רצון" לבדו. ואינו חייב לצאת ידי חובה מגדול הבית. ובכל מקום יעשו כפי שירצו בענין זה.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה