הלכה ליום ראשון כ"ב אלול תשע"ט 22 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

התורם הוריו וכל בני המשפחה

יהי-רצון שזכות התורה שתגן בעדם ויזכו לכתיבה ולחתימה טובה בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות יחד עם כל עם-ישראל לחיים טובים ולשלום. אכי"ר

ולעילוי נשמת:
יעקב בן אסתר ז"ל, דוד בן כורשיד ז"ל, בתיה בת טאוס ע"ה, בתיה בת גוהר-דבורה ע"ה , משה בן אסתר ז"ל, דוד בן אסתר ז"ל
ולעילוי נשמת כל הנפטרים שנפטרו מעמ"י .
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בעילום שם

"אני לדודי ודודי לי"

רבותינו פירשו, כי בשם החודש בראשי תיבות "אלול" נרמז הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". ודודי, הוא ה' יתברך, ואני, אלו ישראל. ובחודש אלול מתקיים הפסוק, שאנו לה', וה' הוא לנו. כלומר, ישנה קירבה מיוחדת בין ישראל לה' בימים הללו.

מקובל לחשוב, כי בחודש אלול מוטלת חובה על כל יהודי להשתדל לעסוק בתשובה ולקרב את עצמו לעבודת ה'. נכונים הדברים. אך אל לנו לשכוח, כי גם מן הצד השני, כביכול, הקדוש ברוך הוא מקרב את עצמו אלינו בחודש זה, ובמדת הרחמים השולטת בימים הללו, הוא ממהר לסלוח ולרחם על ברואיו השבים אליו. וכמו שאמרו במדרש, "אני לדודי ודודי לי", ה' אומר לישראל, חלקי אתם, וישראל אומרים לה', חלקי ה'. וכך כתב הגאון מרן החיד"א (בחומת אנך שה"ש פ"ו): "צריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה, וזה הרמז, "אני לדודי", כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקדוש ברוך הוא, אז "ודודי לי" שהבא ליטהר מסייעין אותו, ובמיוחד בחדש זה, שיש בו התעוררות הרחמים".

ולמה הדבר דומה? לאדם שהתגלעה מריבה בינו לבין חבירו הטוב. ועתה הוא בא לפייס את חבירו. אם הוא מכיר את חבירו, ויודע שהוא טיפוס קשה לסלוח, הרי שאז הוא מתקשה מאד לגשת אל חבירו, פן חבירו ידחהו מעליו, ובקשת הסליחה תהיה למעמסה גדולה. אולם אם הוא מכיר ויודע שגם חבירו מצדו רוצה מאד להתפייס איתו, ושמדותיו נוחות, הרי שאז נקל בעיניו לגשת אליו, לבקש את סליחתו ולהחזיר את האהבה הנושנה למקומה.

כן הדבר הזה, ישנם שרואים בימי הרחמים והסליחות מעמסה, כי עלינו לפשפש בנגעי נפשינו, ולהתעורר לחזור בתשובה. אולם באמת שאלו הימים הם הימים האהובים ביותר, כמה עלינו לשמוח, כי "אני לדודי", אולם גם "ודודי לי". גם הקדוש ברוך מצדו הוא שמח לקבל אותנו כבנים לפניו.

וכך אומר להם ה' יתברך לישראל, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". ואמרו רבותינו, אמר הקדוש ברוך לישראל, בני! פתחו לי פתח כפתחה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם! עלינו לקבל על עצמינו לשוב בתשובה. אולם כל אדם הרי יודע כמה הוא רחוק מלהיות שלם בעבודת ה', ואם כן איך נוכל לחזור בתשובה? על זה אומר לנו ה' יתברך, פתחו לי פתח כפתחה של מחט. כלומר, נקב כל שהוא, ובתנאי שיהיה נקב מפולש, מצד לצד, שיחזיק לעולם, ואז יש תקוה לרחמים מצדו של הקדוש ברוך הוא, שישיבנו אליו ויחדש ימינו כקדם.

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שבהיותו צעיר לימים, קרא לו מורו ורבו (הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל), ואמר לו שיתבונן הרבה, ויראה לקבל עליו איזו שהיא קבלה לכבוד ראש השנה. אולם, הזהיר הרב, שים לב שתהיה זו קבלה קטנה מאד, ובתנאי שתהיה בטוח שתוכל לעמוד בה לעולם! הלך רבי שלום שבדרון, ולמחרת שב אל רבו ואמר לו, מצאתי איזה דבר קטן שאני בטוח שאוכל לעמוד בו. השיב לו רבי לייב, אם כן כעת, תחתוך את אותו הדבר לשנים, ותקבל עליך רק מחצית ממנו!

כלומר, לפעמים האדם כבר מבין שעליו לשוב בתשובה, והוא רוצה לקבל עליו איזה דבר לעולם. אולם הוא אינו מכיר ויודע לאמוד את תכונותיו בצורה נכונה, ואז הוא מקבל על עצמו דבר "מכובד", כדי שיוכל לישא פניו לפני ה' יתברך, ולהרגיש בעצמו שכבר פעל והתעלה באיזו מעלה. אולם טעות גדולה בידו. באמת על האדם לדעת את מיעוט ערכו, ולא יקבל עליו אלא דבר מה שהוא בטוח שיוכל להתמיד בו, כי כל קבלה שלא עומדים בה, גורמת לדבר רע ומר. ואילו בקבלה שיוכל לעמוד בה, הרי השנה יקבל על עצמו דבר מה, ובשנה הבאה יתעלה עוד ועוד, עד שיזכה מן השמים להשלים את תיקון נפשו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה