הלכה ליום ראשון כ"ב אלול תשע"ט 22 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

התורם הוריו וכל בני המשפחה

יהי-רצון שזכות התורה שתגן בעדם ויזכו לכתיבה ולחתימה טובה בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות יחד עם כל עם-ישראל לחיים טובים ולשלום. אכי"ר

ולעילוי נשמת:
יעקב בן אסתר ז"ל, דוד בן כורשיד ז"ל, בתיה בת טאוס ע"ה, בתיה בת גוהר-דבורה ע"ה , משה בן אסתר ז"ל, דוד בן אסתר ז"ל
ולעילוי נשמת כל הנפטרים שנפטרו מעמ"י .
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בעילום שם

"אני לדודי ודודי לי"

רבותינו פירשו, כי בשם החודש בראשי תיבות "אלול" נרמז הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". ודודי, הוא ה' יתברך, ואני, אלו ישראל. ובחודש אלול מתקיים הפסוק, שאנו לה', וה' הוא לנו. כלומר, ישנה קירבה מיוחדת בין ישראל לה' בימים הללו.

מקובל לחשוב, כי בחודש אלול מוטלת חובה על כל יהודי להשתדל לעסוק בתשובה ולקרב את עצמו לעבודת ה'. נכונים הדברים. אך אל לנו לשכוח, כי גם מן הצד השני, כביכול, הקדוש ברוך הוא מקרב את עצמו אלינו בחודש זה, ובמדת הרחמים השולטת בימים הללו, הוא ממהר לסלוח ולרחם על ברואיו השבים אליו. וכמו שאמרו במדרש, "אני לדודי ודודי לי", ה' אומר לישראל, חלקי אתם, וישראל אומרים לה', חלקי ה'. וכך כתב הגאון מרן החיד"א (בחומת אנך שה"ש פ"ו): "צריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה, וזה הרמז, "אני לדודי", כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקדוש ברוך הוא, אז "ודודי לי" שהבא ליטהר מסייעין אותו, ובמיוחד בחדש זה, שיש בו התעוררות הרחמים".

ולמה הדבר דומה? לאדם שהתגלעה מריבה בינו לבין חבירו הטוב. ועתה הוא בא לפייס את חבירו. אם הוא מכיר את חבירו, ויודע שהוא טיפוס קשה לסלוח, הרי שאז הוא מתקשה מאד לגשת אל חבירו, פן חבירו ידחהו מעליו, ובקשת הסליחה תהיה למעמסה גדולה. אולם אם הוא מכיר ויודע שגם חבירו מצדו רוצה מאד להתפייס איתו, ושמדותיו נוחות, הרי שאז נקל בעיניו לגשת אליו, לבקש את סליחתו ולהחזיר את האהבה הנושנה למקומה.

כן הדבר הזה, ישנם שרואים בימי הרחמים והסליחות מעמסה, כי עלינו לפשפש בנגעי נפשינו, ולהתעורר לחזור בתשובה. אולם באמת שאלו הימים הם הימים האהובים ביותר, כמה עלינו לשמוח, כי "אני לדודי", אולם גם "ודודי לי". גם הקדוש ברוך מצדו הוא שמח לקבל אותנו כבנים לפניו.

וכך אומר להם ה' יתברך לישראל, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". ואמרו רבותינו, אמר הקדוש ברוך לישראל, בני! פתחו לי פתח כפתחה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם! עלינו לקבל על עצמינו לשוב בתשובה. אולם כל אדם הרי יודע כמה הוא רחוק מלהיות שלם בעבודת ה', ואם כן איך נוכל לחזור בתשובה? על זה אומר לנו ה' יתברך, פתחו לי פתח כפתחה של מחט. כלומר, נקב כל שהוא, ובתנאי שיהיה נקב מפולש, מצד לצד, שיחזיק לעולם, ואז יש תקוה לרחמים מצדו של הקדוש ברוך הוא, שישיבנו אליו ויחדש ימינו כקדם.

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שבהיותו צעיר לימים, קרא לו מורו ורבו (הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל), ואמר לו שיתבונן הרבה, ויראה לקבל עליו איזו שהיא קבלה לכבוד ראש השנה. אולם, הזהיר הרב, שים לב שתהיה זו קבלה קטנה מאד, ובתנאי שתהיה בטוח שתוכל לעמוד בה לעולם! הלך רבי שלום שבדרון, ולמחרת שב אל רבו ואמר לו, מצאתי איזה דבר קטן שאני בטוח שאוכל לעמוד בו. השיב לו רבי לייב, אם כן כעת, תחתוך את אותו הדבר לשנים, ותקבל עליך רק מחצית ממנו!

כלומר, לפעמים האדם כבר מבין שעליו לשוב בתשובה, והוא רוצה לקבל עליו איזה דבר לעולם. אולם הוא אינו מכיר ויודע לאמוד את תכונותיו בצורה נכונה, ואז הוא מקבל על עצמו דבר "מכובד", כדי שיוכל לישא פניו לפני ה' יתברך, ולהרגיש בעצמו שכבר פעל והתעלה באיזו מעלה. אולם טעות גדולה בידו. באמת על האדם לדעת את מיעוט ערכו, ולא יקבל עליו אלא דבר מה שהוא בטוח שיוכל להתמיד בו, כי כל קבלה שלא עומדים בה, גורמת לדבר רע ומר. ואילו בקבלה שיוכל לעמוד בה, הרי השנה יקבל על עצמו דבר מה, ובשנה הבאה יתעלה עוד ועוד, עד שיזכה מן השמים להשלים את תיקון נפשו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה