הלכה ליום ראשון כ"ב אלול תשע"ט 22 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

התורם הוריו וכל בני המשפחה

יהי-רצון שזכות התורה שתגן בעדם ויזכו לכתיבה ולחתימה טובה בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות יחד עם כל עם-ישראל לחיים טובים ולשלום. אכי"ר

ולעילוי נשמת:
יעקב בן אסתר ז"ל, דוד בן כורשיד ז"ל, בתיה בת טאוס ע"ה, בתיה בת גוהר-דבורה ע"ה , משה בן אסתר ז"ל, דוד בן אסתר ז"ל
ולעילוי נשמת כל הנפטרים שנפטרו מעמ"י .
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בעילום שם

"אני לדודי ודודי לי"

רבותינו פירשו, כי בשם החודש בראשי תיבות "אלול" נרמז הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". ודודי, הוא ה' יתברך, ואני, אלו ישראל. ובחודש אלול מתקיים הפסוק, שאנו לה', וה' הוא לנו. כלומר, ישנה קירבה מיוחדת בין ישראל לה' בימים הללו.

מקובל לחשוב, כי בחודש אלול מוטלת חובה על כל יהודי להשתדל לעסוק בתשובה ולקרב את עצמו לעבודת ה'. נכונים הדברים. אך אל לנו לשכוח, כי גם מן הצד השני, כביכול, הקדוש ברוך הוא מקרב את עצמו אלינו בחודש זה, ובמדת הרחמים השולטת בימים הללו, הוא ממהר לסלוח ולרחם על ברואיו השבים אליו. וכמו שאמרו במדרש, "אני לדודי ודודי לי", ה' אומר לישראל, חלקי אתם, וישראל אומרים לה', חלקי ה'. וכך כתב הגאון מרן החיד"א (בחומת אנך שה"ש פ"ו): "צריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה, וזה הרמז, "אני לדודי", כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקדוש ברוך הוא, אז "ודודי לי" שהבא ליטהר מסייעין אותו, ובמיוחד בחדש זה, שיש בו התעוררות הרחמים".

ולמה הדבר דומה? לאדם שהתגלעה מריבה בינו לבין חבירו הטוב. ועתה הוא בא לפייס את חבירו. אם הוא מכיר את חבירו, ויודע שהוא טיפוס קשה לסלוח, הרי שאז הוא מתקשה מאד לגשת אל חבירו, פן חבירו ידחהו מעליו, ובקשת הסליחה תהיה למעמסה גדולה. אולם אם הוא מכיר ויודע שגם חבירו מצדו רוצה מאד להתפייס איתו, ושמדותיו נוחות, הרי שאז נקל בעיניו לגשת אליו, לבקש את סליחתו ולהחזיר את האהבה הנושנה למקומה.

כן הדבר הזה, ישנם שרואים בימי הרחמים והסליחות מעמסה, כי עלינו לפשפש בנגעי נפשינו, ולהתעורר לחזור בתשובה. אולם באמת שאלו הימים הם הימים האהובים ביותר, כמה עלינו לשמוח, כי "אני לדודי", אולם גם "ודודי לי". גם הקדוש ברוך מצדו הוא שמח לקבל אותנו כבנים לפניו.

וכך אומר להם ה' יתברך לישראל, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". ואמרו רבותינו, אמר הקדוש ברוך לישראל, בני! פתחו לי פתח כפתחה של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם! עלינו לקבל על עצמינו לשוב בתשובה. אולם כל אדם הרי יודע כמה הוא רחוק מלהיות שלם בעבודת ה', ואם כן איך נוכל לחזור בתשובה? על זה אומר לנו ה' יתברך, פתחו לי פתח כפתחה של מחט. כלומר, נקב כל שהוא, ובתנאי שיהיה נקב מפולש, מצד לצד, שיחזיק לעולם, ואז יש תקוה לרחמים מצדו של הקדוש ברוך הוא, שישיבנו אליו ויחדש ימינו כקדם.

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שבהיותו צעיר לימים, קרא לו מורו ורבו (הגאון רבי לייב חסמן זצ"ל), ואמר לו שיתבונן הרבה, ויראה לקבל עליו איזו שהיא קבלה לכבוד ראש השנה. אולם, הזהיר הרב, שים לב שתהיה זו קבלה קטנה מאד, ובתנאי שתהיה בטוח שתוכל לעמוד בה לעולם! הלך רבי שלום שבדרון, ולמחרת שב אל רבו ואמר לו, מצאתי איזה דבר קטן שאני בטוח שאוכל לעמוד בו. השיב לו רבי לייב, אם כן כעת, תחתוך את אותו הדבר לשנים, ותקבל עליך רק מחצית ממנו!

כלומר, לפעמים האדם כבר מבין שעליו לשוב בתשובה, והוא רוצה לקבל עליו איזה דבר לעולם. אולם הוא אינו מכיר ויודע לאמוד את תכונותיו בצורה נכונה, ואז הוא מקבל על עצמו דבר "מכובד", כדי שיוכל לישא פניו לפני ה' יתברך, ולהרגיש בעצמו שכבר פעל והתעלה באיזו מעלה. אולם טעות גדולה בידו. באמת על האדם לדעת את מיעוט ערכו, ולא יקבל עליו אלא דבר מה שהוא בטוח שיוכל להתמיד בו, כי כל קבלה שלא עומדים בה, גורמת לדבר רע ומר. ואילו בקבלה שיוכל לעמוד בה, הרי השנה יקבל על עצמו דבר מה, ובשנה הבאה יתעלה עוד ועוד, עד שיזכה מן השמים להשלים את תיקון נפשו.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

באמצע "שמונה עשרה" הופעלה אזעקה, מה יעשה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה


כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה