הלכה ליום חמישי י"ט אלול תשע"ט 19 בספטמבר 2019

בקשת מחילה מנפטרת

שאלה: לפני כמה שנים, פגעתי באשה אחת מאד, וכעת כשחיפשתי אותה כדי לבקש ממנה שתמחל לי, גיליתי לדאבוני שהיא כבר נפטרה לבית עולמה, מה עלי לעשות?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש, (יומא סימן כד) בעניני הימים הנוראים: "ויתן כל אדם אל לבו, לפייס לכל מי שפשע כנגדו". ובגמרא במסכת יומא (פז.) אמר רבי יוסי בר חנינא, המבקש מחילה מחבירו ומת חבירו, מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ואומר, חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני שפשעתי לו. עד כאן.

ומבואר אם כן, שמי שפשע כלפי חבירו, וחבירו מת, עליו ללכת עם עשרה בני אדם לקברו של הנפגע, ושם נכון שיפרש באופן כללי באיזה דבר פשע נגדו, ולמשל במקרה שלפנינו, שמדובר באשה שפגעה באשה אחרת, עליה לומר, חטאתי לה' אלוקי ישראל ולפלונית הקבורה כאן שפגעתי בה כאשר דיברתי איתה שלא כראוי. וכתב המשנה ברורה, שמי שמבקש מחילה יעמוד שם כשהוא יחף, ואז יבקש מחילה.

וכתבו האחרונים (משנה ברורה שם, יבי"א ח"י סימן נה הערות על ר"פ ח"ב אות לז) שהנוכחים שם יאמרו לזה שמבקש מחילה "מחול לך" שלוש פעמים.

ולכן הנכון הוא, לאסוף עשרה בני אדם, ואם יש צורך אז יש לשלם על כך סכום כלשהו לעשרה אברכים שיסכימו ליסוע לבית החיים, ושם תעמוד זו שפגעה בחברתה, ותבקש את סליחתה כאמור. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב ס"ס סב), שלכתחילה יש לעשות כן בפני עשרה אנשים, ובדיעבד אפילו אם עשו כן בפני עשר נשים, די. ולכן במקרה שלפנינו שמדובר באשה שפגעה בחברתה, אם אינה יכולה בשום אופן לקחת איתה עשרה אנשים, תיקח עמה עשר נשים ותבקש שם מחילה בנוכחותן.

ואם הנפגע קבור בעיר אחרת, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד רמד) שדי בכך שיבקש מחילה בפני עשרה אנשים במקום שנמצא שם. ואם יש לו מי מידידיו שמתגורר במקום מנוחתו של הנפטר, יעשהו שליח שיבקש בשמו מחילה מן הנפטר בנוכחות עשרה שיהיו על קברו. והביא שכן כתבו האחרונים.

ומכאן ולהבא יזהר כל אדם, שלא להניח שום אדם בעולם שפגוע ממנו. וימהר לבקש סליחה ומחילה ממי שפשע כנגדו, ושב ורפא לו.

שאלות ותשובות על ההלכה

עד כמה שידוע לנו, לא כדאי לנשים ללכת לבית החיים. אם כן , האם עדיף לה לבקש מחילה במקומה מלכתחילה? כ"ב אלול תשע"ט / 22 בספטמבר 2019

לא. במקרה כזה שמדין הדין צריך ללכת לבית החיים, אין להסתפק בדבר אחר. יש ללכת לבית החיים ולבקש מחילה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה