הלכה ליום ראשון ט"ו אלול תשע"ט 15 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ימית חיה בת אורה

אמא צעירה ל-4 ילדים שחלתה במחלה וצריכה הרבה חסדי שמיים

הוקדש על ידי

בני משפחתה

בישול אחר אפיה

ביארנו לפני כשלושה שבועות, שמותר לחמם בשבת על גבי פלאטה חשמלית, מאכל שהתבשל כבר לפני השבת. ובתנאי שהמאכל הוא יבש, כמו בורקס, פשטידה וכדומה. אבל מאכל לח, כמו מרק ירקות, אין לחממו בשבת. והטעם לכל זה, משום שיש בידינו כלל, ש"אין בישול אחר בישול", כלומר, דבר שכבר התבשל לפני שבת, אין איסור לחזור ולחממו בשבת, מפני שאין זה "בישול", אלא "חימום". אבל דבר לח, אף על פי שהתבשל כבר לפני השבת, שייך בו איסור בישול פעם נוספת. ובקצרה: "יש בישול אחר בישול בלח, ואין בישול אחר בישול ביבש".

לפיכך למדנו גם, שמותר לקחת דבר שהתבשל לפני שבת, ולהניח אותו בתוך תבשיל אחר כשהוא רותח בשבת. ולדוגמא, מותר לקחת ביצה מבושלת, ולהניח אותה בתוך כלי עם מים רותחים בשבת. וכן מותר לקחת חתיכת בשר מבושל, ולהניחה בתוך כלי רותח על גבי הפלאטה, שהרי "אין בישול אחר בישול".

ומעתה עלינו לבאר פרט נוסף. האם דבר שנאפה לפני השבת, שייך בו איסור בישול כאשר חוזרים לבשל אותו בשבת? כלומר, האם יש בישול אחר אפיה, או שגם אחרי אפיה לא שייך שוב דין בישול בשבת? ולדוגמא, פשטידה שאפו אותה בתנור ביום שישי, האם מותר לחמם אותה בתוך תבשיל רותח בשבת, או שאסור לעשות כן?

ושאלה זו נוגעת לא רק למאכל שנאפה, אלא גם למאכל שנצלה לפני שבת, כמו בשר צלוי, (וכן דבר שקלו אותו לפני השבת, כמו גרעינים שקלו אותם לפני השבת), האם אומרים לגביהם ש"אין בישול אחר בישול", או שלגבי דברים כאלה שייך איסור בישול כאשר חוזרים ומבשלים אותם?

ובדבר זה נחלקו רבותינו הראשונים. שרבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (סימן קב) כתב, שאף על פי שאין בישול אחרי בישול, מכל מקום יש בישול אחרי צלי, וכן יש בישול אחרי אפיה. והביא ראיה לדבריו. והוסיף, שלכן יזהר אדם שלא לשים פת אפויה בתוך התבשיל, ואם עשה כן, חילל שבת.

אולם לעומת זאת, הראבי"ה דחה את דברי רבי אליעזר ממיץ בענין זה, והביא גם הוא ראיה חזקה להקשות על דברי רבי אליעזר ממיץ. ומרן הבית יוסף (בסימן שיח) כתב, שהקושיא שהקשה ראבי"ה על דברי רבינו אליעזר ממיץ, היא קושיא חזקה.

ובשלחן ערוך (סימן שיח סעיף ה) פסק מרן בזו הלשון: יש מי שאומר שדבר שנאפה או נצלה, אם בישלו אותו אחר כך, יש בו איסור משום בישול. ויש מתירין. עד כאן. והרמ"א הוסיף על זה: ונהגו להזהר לכתחילה שלא לשים פת שנאפתה בתוך תבשיל חם.

ולמעשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן לה, חזו"ע שבת ח"ד עמוד שו) פסק בזו הלשון: דבר שנאפה או נצלה, מותר מן הדין לשים אותו אפילו בתבשיל רותח ממש. שאין בישול אחרי אפיה או צלייה. והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. ואחינו האשכנזים נוהגים להחמיר בכל זה כדעת הרמ"א.

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף (שלחן שלמה ח"ב עמוד שכ), ש"קוגל" של אטריות, שמבשלים את האטריות לפני שאופים את הקוגל, דינו כדבר שהתבשל. ולכן גם למנהג האשכנזים מותר להניח אותו בתוך דבר רותח בשבת. וכן שקדי מרק, שמטגנים אותם בשמן לפני שבת, דינם כדבר מבושל ולא כדבר אפוי, ומותר להניחם בתוך המרק בשבת.

לכן למסקנה: למנהג הספרדים, מותר מעיקר הדין להכניס מאכל שנאפה לפני שבת לתוך תבשיל רותח. אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי לשים חלה על הפלטה האם זה נקרא בישול אחר אפיה? 19 Elul 5779 / ספטמבר 19 2019

לא. דבר זה נחשב לאפיה אחר אפיה. כי הפלאטה ממשיכה את האפיה. ורק אם יכניס את החלה לסיר עם רוטב, יהיה הדבר נחשב כבישול אחר אפיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

Matanot La’Evyonim

In the previous Halacha we briefly discussed the Mitzvah of “Matanot La’Evyonim” on Purim day which is the distribution of two monetary gifts, one to each pauper. What Must One Give? In order to fulfill this Mitzvah, one need not give actual gifts; rather, it is permissible to ......

לקריאת ההלכה

The Laws of Mishloach Manot

The Mitzvah of Mishloach Manot The verse in the Megillat Esther (9, 22) states: “In order to mark them as days of feasting and merriment and sending portions (Mishloach Manot) to one another as well as giving gifts to the poor (Matanot La’Evyonim).” The Gemara in Masechet Megillah......

לקריאת ההלכה

The “Mechaye Ha’Metim” Blessing

In the previous Halacha we have explained that one who sees a truly dear friend or relative after thirty days f not seeing him and is happy to see him recites the “Shehecheyanu” blessing upon seeing him. The Gemara (Berachot 58b) states: “Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who se......

לקריאת ההלכה

Question: When should “Baruch Hu U’Varuch Shemo” be recited?

Answer: Moshe Rabbeinu exclaimed, “When I call upon the name of Hashem, exalt our G-d.” Onkelos translates this verse to mean that Moshe Rabbeinu meant to say that when I mention Hashem’s name in prayer, give praise to Hashem our G-d. Based on this, the Tur (Chapter 124) writes tha......

לקריאת ההלכה


Question: Must one answer “Baruch Hu U’Varuch Shemo” upon hearing the name of Hashem recited during Kiddush and Havdala?

Answer: In the previous Halacha we have explained the primary reason for answering “Baruch Hu U’Varuch Shemo” after hearing Hashem’s name, for this was indeed the custom of the Rosh who would answer “Baruch Hu U’Varuch Shemo” every time he heard Hashem&rsquo......

לקריאת ההלכה

Reciting the “Shehecheyanu” Blessing Upon Seeing a Dear Friend or Loved One

Question: If one travels overseas, returns home more than thirty days later, and is happy to see his wife or a dear friend when he returns, must one recite the “Shehecheyanu” blessing? Answer: The Gemara (Berachot 58b) states: “Rabbi Yehoshua ben Levi said: One who sees his frie......

לקריאת ההלכה

Disassembling Doors and Windows on Shabbat

Question: May one remove a door from its hinges or a window from its frame on Shabbat? Answer: In the previous Halacha we have explained that one of the works forbidden on Shabbat is building. However, just as it is forbidden to build something or add anything to a standing edifice on Shabbat, it......

לקריאת ההלכה

Giving Birth on Shabbat

Question: If a pregnant woman knows that there is a reasonable chance that she will be giving birth on Shabbat (for instance, if her due date is on Shabbat) and as a result, if she begins experiencing contractions on Shabbat, Shabbat will have to be desecrated on her behalf by travelling to the hosp......

לקריאת ההלכה