הלכה ליום ראשון ט"ו אלול תשע"ט 15 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ימית חיה בת אורה

אמא צעירה ל-4 ילדים שחלתה במחלה וצריכה הרבה חסדי שמיים

הוקדש על ידי

בני משפחתה

בישול אחר אפיה

ביארנו לפני כשלושה שבועות, שמותר לחמם בשבת על גבי פלאטה חשמלית, מאכל שהתבשל כבר לפני השבת. ובתנאי שהמאכל הוא יבש, כמו בורקס, פשטידה וכדומה. אבל מאכל לח, כמו מרק ירקות, אין לחממו בשבת. והטעם לכל זה, משום שיש בידינו כלל, ש"אין בישול אחר בישול", כלומר, דבר שכבר התבשל לפני שבת, אין איסור לחזור ולחממו בשבת, מפני שאין זה "בישול", אלא "חימום". אבל דבר לח, אף על פי שהתבשל כבר לפני השבת, שייך בו איסור בישול פעם נוספת. ובקצרה: "יש בישול אחר בישול בלח, ואין בישול אחר בישול ביבש".

לפיכך למדנו גם, שמותר לקחת דבר שהתבשל לפני שבת, ולהניח אותו בתוך תבשיל אחר כשהוא רותח בשבת. ולדוגמא, מותר לקחת ביצה מבושלת, ולהניח אותה בתוך כלי עם מים רותחים בשבת. וכן מותר לקחת חתיכת בשר מבושל, ולהניחה בתוך כלי רותח על גבי הפלאטה, שהרי "אין בישול אחר בישול".

ומעתה עלינו לבאר פרט נוסף. האם דבר שנאפה לפני השבת, שייך בו איסור בישול כאשר חוזרים לבשל אותו בשבת? כלומר, האם יש בישול אחר אפיה, או שגם אחרי אפיה לא שייך שוב דין בישול בשבת? ולדוגמא, פשטידה שאפו אותה בתנור ביום שישי, האם מותר לחמם אותה בתוך תבשיל רותח בשבת, או שאסור לעשות כן?

ושאלה זו נוגעת לא רק למאכל שנאפה, אלא גם למאכל שנצלה לפני שבת, כמו בשר צלוי, (וכן דבר שקלו אותו לפני השבת, כמו גרעינים שקלו אותם לפני השבת), האם אומרים לגביהם ש"אין בישול אחר בישול", או שלגבי דברים כאלה שייך איסור בישול כאשר חוזרים ומבשלים אותם?

ובדבר זה נחלקו רבותינו הראשונים. שרבינו אליעזר ממיץ בספר יראים (סימן קב) כתב, שאף על פי שאין בישול אחרי בישול, מכל מקום יש בישול אחרי צלי, וכן יש בישול אחרי אפיה. והביא ראיה לדבריו. והוסיף, שלכן יזהר אדם שלא לשים פת אפויה בתוך התבשיל, ואם עשה כן, חילל שבת.

אולם לעומת זאת, הראבי"ה דחה את דברי רבי אליעזר ממיץ בענין זה, והביא גם הוא ראיה חזקה להקשות על דברי רבי אליעזר ממיץ. ומרן הבית יוסף (בסימן שיח) כתב, שהקושיא שהקשה ראבי"ה על דברי רבינו אליעזר ממיץ, היא קושיא חזקה.

ובשלחן ערוך (סימן שיח סעיף ה) פסק מרן בזו הלשון: יש מי שאומר שדבר שנאפה או נצלה, אם בישלו אותו אחר כך, יש בו איסור משום בישול. ויש מתירין. עד כאן. והרמ"א הוסיף על זה: ונהגו להזהר לכתחילה שלא לשים פת שנאפתה בתוך תבשיל חם.

ולמעשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן לה, חזו"ע שבת ח"ד עמוד שו) פסק בזו הלשון: דבר שנאפה או נצלה, מותר מן הדין לשים אותו אפילו בתבשיל רותח ממש. שאין בישול אחרי אפיה או צלייה. והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. ואחינו האשכנזים נוהגים להחמיר בכל זה כדעת הרמ"א.

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל הוסיף (שלחן שלמה ח"ב עמוד שכ), ש"קוגל" של אטריות, שמבשלים את האטריות לפני שאופים את הקוגל, דינו כדבר שהתבשל. ולכן גם למנהג האשכנזים מותר להניח אותו בתוך דבר רותח בשבת. וכן שקדי מרק, שמטגנים אותם בשמן לפני שבת, דינם כדבר מבושל ולא כדבר אפוי, ומותר להניחם בתוך המרק בשבת.

לכן למסקנה: למנהג הספרדים, מותר מעיקר הדין להכניס מאכל שנאפה לפני שבת לתוך תבשיל רותח. אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין טלטול מפתח בחגורה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי לשים חלה על הפלטה האם זה נקרא בישול אחר אפיה? י"ט אלול תשע"ט / 19 בספטמבר 2019

לא. דבר זה נחשב לאפיה אחר אפיה. כי הפלאטה ממשיכה את האפיה. ורק אם יכניס את החלה לסיר עם רוטב, יהיה הדבר נחשב כבישול אחר אפיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה


דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה