הלכה ליום שישי י"ג אלול תשע"ט 13 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - לדלג בה' ה' – עוזר חזן רווק – חזן שנפרד מאשתו – אדם שהלך לערכאות

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש לדלג עם הרגליים כשאומרים בסליחות "ה' ה' אל רחום וחנון", כמו כשאומרים "קדוש קדוש קדוש"?

תשובה: כשאומר ה' ה', צריך להפסיק מעט ביניהם, כלומר, לא יאמרו ברציפות "ה' ה'" אלא יעשה הפסקה קלה ביניהם. וכתב הגאון מרן החיד"א (שיו"ב סימן קלא) שאין לדלג בשעה שמזכירים ה' כמו שעושים בקדושה כשאומרים "קדוש קדוש קדוש", אלא ימשיך לעמוד כדרכו. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד לב). אולם כתבו הפוסקים שנכון לכפוף מעט את קומתו כשמזכיר ה'. (ואצל מרן זצ"ל ראינו שהיה מכופף מעט את ראשו כשאומר "ויעבור").

 

שאלה: האם ישנה בעיה שה"עוזר" לחזן בימים הנוראים יהיה רווק? ומה הדין לגבי שליח ציבור שהוא פרוד מאשתו?

תשובה: אמנם לכתחילה צריך שיהיה השליח ציבור נשוי, כמו שכתב הרמ"א (בסימן תקפא). אולם בתור "סומך" שהוא העוזר לחזן, כתב בספר נהר מצרים, שבירושלים נהגו להקל בדבר, ובתנאי שהעוזר לחזן הוא ראוי לכך. וכן היה נוהג מרן זצ"ל, שבמשך כמה שנים עמד לימינו לעוזרו בתפלות הימים הנוראים הגאון רבי גולן אלוף שליט"א, אף על פי שעוד היה רווק באותה שעה. ולגבי השאלה השנייה, אדם שנפרד מאשתו מפני שנסע למרחקים כדי להיות חזן, אין זה מעכב, ויכולים למנותו. אבל מי שנפרד מאשתו מחמת קטטה ומריבה, כתב בספר כף החיים (אות מו) שנכון שלא למנותו. אולם יש בזה הרבה פרטי דינים, ויש לעשות שאלת חכם על כל מקרה.

 

שאלה: אדם שפנה פעם אחת לערכאות של חילונים כדי לתבוע את שכנו, האם יכול להיות חזן?

תשובה: הגאון מהר"א ששון (מגאוני קושטא סמוך לזמן מרן הבית יוסף) בשו"ת תורת אמת (סימן קנח) כתב, שההולך לערכאות של גוים ולא רצה לעמוד בדין תורה ורוצה להתפלל שליח ציבור בראש השנה וביום הכפורים, פשוט שאינו ראוי להיות שליח ציבור. וראוי הוא לעונש גדול על שעזב מקור מים חיים לחצוב לו בורות נשברים. והוסיף על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד טל, יחו"ד ח"ד סימן סה), שאין ספק שהוא הדין לגבי אדם שפנה לערכאות של בתי המשפט החילונים במדינת ישראל, כי הם גרועים בהרבה מן השופטים הגויים שאינם מחוייבים לדין התורה. ובעינינו ראינו רק לאחרונה, איך ששופט ישמעאלי שישב בבית המשפט, פסק לטובת ציבור שומרי התורה (בענין הפרדה באירועים), ואילו השופטים היהודים הרשיעו ופסקו לאסור לקיים את מצוות התורה. ובזה גילו פרצופם והחציפו פניהם כנגד יסודות תורתינו הקדושה, ושומר נפשו ירחק מהם.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

אונן יברך ברכת המוציא?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה