הלכה ליום שישי י"ג אלול תשע"ט 13 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - לדלג בה' ה' – עוזר חזן רווק – חזן שנפרד מאשתו – אדם שהלך לערכאות

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש לדלג עם הרגליים כשאומרים בסליחות "ה' ה' אל רחום וחנון", כמו כשאומרים "קדוש קדוש קדוש"?

תשובה: כשאומר ה' ה', צריך להפסיק מעט ביניהם, כלומר, לא יאמרו ברציפות "ה' ה'" אלא יעשה הפסקה קלה ביניהם. וכתב הגאון מרן החיד"א (שיו"ב סימן קלא) שאין לדלג בשעה שמזכירים ה' כמו שעושים בקדושה כשאומרים "קדוש קדוש קדוש", אלא ימשיך לעמוד כדרכו. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד לב). אולם כתבו הפוסקים שנכון לכפוף מעט את קומתו כשמזכיר ה'. (ואצל מרן זצ"ל ראינו שהיה מכופף מעט את ראשו כשאומר "ויעבור").

 

שאלה: האם ישנה בעיה שה"עוזר" לחזן בימים הנוראים יהיה רווק? ומה הדין לגבי שליח ציבור שהוא פרוד מאשתו?

תשובה: אמנם לכתחילה צריך שיהיה השליח ציבור נשוי, כמו שכתב הרמ"א (בסימן תקפא). אולם בתור "סומך" שהוא העוזר לחזן, כתב בספר נהר מצרים, שבירושלים נהגו להקל בדבר, ובתנאי שהעוזר לחזן הוא ראוי לכך. וכן היה נוהג מרן זצ"ל, שבמשך כמה שנים עמד לימינו לעוזרו בתפלות הימים הנוראים הגאון רבי גולן אלוף שליט"א, אף על פי שעוד היה רווק באותה שעה. ולגבי השאלה השנייה, אדם שנפרד מאשתו מפני שנסע למרחקים כדי להיות חזן, אין זה מעכב, ויכולים למנותו. אבל מי שנפרד מאשתו מחמת קטטה ומריבה, כתב בספר כף החיים (אות מו) שנכון שלא למנותו. אולם יש בזה הרבה פרטי דינים, ויש לעשות שאלת חכם על כל מקרה.

 

שאלה: אדם שפנה פעם אחת לערכאות של חילונים כדי לתבוע את שכנו, האם יכול להיות חזן?

תשובה: הגאון מהר"א ששון (מגאוני קושטא סמוך לזמן מרן הבית יוסף) בשו"ת תורת אמת (סימן קנח) כתב, שההולך לערכאות של גוים ולא רצה לעמוד בדין תורה ורוצה להתפלל שליח ציבור בראש השנה וביום הכפורים, פשוט שאינו ראוי להיות שליח ציבור. וראוי הוא לעונש גדול על שעזב מקור מים חיים לחצוב לו בורות נשברים. והוסיף על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד טל, יחו"ד ח"ד סימן סה), שאין ספק שהוא הדין לגבי אדם שפנה לערכאות של בתי המשפט החילונים במדינת ישראל, כי הם גרועים בהרבה מן השופטים הגויים שאינם מחוייבים לדין התורה. ובעינינו ראינו רק לאחרונה, איך ששופט ישמעאלי שישב בבית המשפט, פסק לטובת ציבור שומרי התורה (בענין הפרדה באירועים), ואילו השופטים היהודים הרשיעו ופסקו לאסור לקיים את מצוות התורה. ובזה גילו פרצופם והחציפו פניהם כנגד יסודות תורתינו הקדושה, ושומר נפשו ירחק מהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה