הלכה ליום שני י' חשון תשע"ח 30 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יקותיאל בן דולת

הוקדש על ידי

שרון

נטילת ידים ללא כלי

שאלה: נאמר ב"הלכה יומית", שבנטילת ידיים שאחרי הכניסה לשירותים, אין צורך ליטול ידיים מתוך כלי דוקא, אלא ניתן לשטוף ידים ישירות מן הברז. האם הוא הדין גם כן לענין נטילת ידים שקודם הסעודה, שיהיה מותר ליטול ישירות מתוך הברז, על ידי פתיחתו וסגירתו שלש פעמים, או שיש חיוב ליטול דוקא מתוך כלי?

תשובה: בנידון זה, אם אפשר ליטול ידים לסעודה על ידי פתיחת הברז וסגירתו שלש פעמים, כתבו הפוסקים לדון מצד כמה ספיקות שישנם בברז.

"כוח נותן"
הספק הראשון הוא, מצד מה שמבואר בגמרא, שצריך שהמים הזורמים על היד בשעת הנטילה, יבואו מ"כוח נותן", כלומר, שלא יזרמו המים מאליהם, אלא מכוח אדם ששופך את המים, או אפילו מכוח בעל חיים וכדומה ששופך את המים. אבל אם המים באים מכוח עצמם, כגון דלי שיש בו נקב ומזלפים ממנו מים, אי אפשר ליטול ידים באופן זה, כיון שהמים באים מאליהם ולא מכח נותן.

ולגבי ברז מים, מאחר ופתיחת הברז נעשית על ידי אדם, נראה אם כן, שנחשב הדבר כאילו המים באים מ"כוח נותן", וכפי שיש הלכה בידינו שחבית מים שיוצא ממנה ברז, יכול ליטול ידיו מהברז שיוצא מן החבית. ולפי זה לכאורה נראה שאפשר להקל וליטול ידיים ישירות מן הברז.

"כלי"
אלא שמצד אחר יש לפסול נטילה מן הברז, והוא מפני שעל פי ההלכה, צריכה הנטילה לקראת הסעודה, וכן נטילת ידים של שחרית (כלומר, בבוקר לאחר הקימה מהשינה), להיות מכלי דוקא, ויש לדון אם הברז נחשב ככלי לענין זה, שהרי הוא מנוקב משתי צידיו כעין "צינור" ואינו נחשב כלי, וכן הסכמת רבותינו האחרונים, שהברז אינו נחשב ככלי לנטילת ידים.

אבל אם הברז מחובר בצינורות לחבית שמונחת על הגג, (כפי שהיה מקובל עד לא מכבר, ועד היום הדבר כן בכמה מקומות), לכאורה יש לדון שהברז והצינור נחשבים כחלק מן החבית, והחבית ודאי נחשבת ככלי, וממילא מותר ליטול ידים מן הברז המחובר לחבית. אלא שיש לומר שאדרבא, כיון שהמים עוברים דרך הצינור שאינו נחשב כלי, לא נחשב הדבר כנוטל מן החבית. וכן דעת מורינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שאין להכשיר נטילה זו, מפני שהצינורות המפרידים בין החבית לברז, גורמים שלא יהיה נחשב כנוטל מן החבית הכשרה מצד עצמה לנטילה.

אולם לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בשעת הדחק, כאשר אין לו כלי אחר לנטילת ידים, מותר ליטול על ידים פתיחת וסגירת הברז, שלש פעמים, אלא שכל זה בתנאי שהברז מחובר לחבית המים שעל הגג. וכמבואר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה