הלכה ליום שלישי י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019

ריש לקיש – ה"דינר" שאירגן החלבי

ב"פרקי רבי אליעזר" (פרק מג) מובא: בר עזן אומר, בוא וראה כח התשובה, מרבי שמעון בן לקיש. שבתחילה, רבי שמעון בן לקיש היה תלמיד חכם, ולמד תורה אצל רבי אושעיא, שהיה מגדולי הדור. ולאחר מכן הלך והתחבר עם אנשי חמס, שהסיתו אותו ללכת באורחותיהם, עד שנעשה לראש ולקצין עליהם. כלומר, ריש לקיש (הוא רבי שמעון בן לקיש), היה ראש השודדים. כמו ראש ארגון פשע שיש בזמנינו.

ואותם שודדים, היו גוזלים וחומסים מכל מי שהיה עובר בדרכם. לימים, פגש ריש לקיש את רבי יוחנן, ונכנס עמו בדברים, ונעתר ריש לקיש לדברי רבי יוחנן והחליט לחזור בתשובה. ושוב הניח את כל רעיו השודדים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו, בתשובה שלימה בתיקון מעשיו, ובצום ותפלה, והיה משכים ומעריב בבית המדרש, ועוסק בתורה בכל כוחו כל ימי חייו. ועוד היה ריש לקיש, מרבה בצדקות ובמעשים טובים, היה מרבה לתת מתנות לאנשים עניים, ומאז שפגש את רבי יוחנן, לא חזר על מעשיו הרעים כל ימי חייו. עד שהיה לאחד המיוחד בין חכמי ישראל, שבכל עת ובכל שעה בכל הדורות עוסקים בדברי תורתו המפורסמים לרוב במסכתות הש"ס.

כשנפטר ריש לקיש, נפטרו גם רעיו השודדים, וכשבאו לפני בית של מעלה, פסקו לתת לרבי שמעון בן לקיש את חלקו בעולם הבא, ואילו את רעיו השודדים דנו לשאול תחתית. קמו השודדים וטענו לפני הקדוש ברוך הוא, וכי משוא פנים יש לפניך? וכי יש כאן "פרוטקציה"? לריש לקיש מפני שהוא תלמיד חכם נותנים חלק לעולם הבא? והלא גם הוא היה שודד עמנו בהרים, ומדוע הוא ילך לאוצר החיים ואנו נלך לשאול תחתית?! אמר להם הקדוש ברוך הוא, זה שהיה חבירכם, עשה תשובה בחייו, ולמד תורה, ואילו אתם, לא עשיתם תשובה. אמרו לו, רבונו של עולם! הנח לנו כעת ונעשה תשובה! אמר להם, אין תשובה מועילה אלא עד יום המיתה. משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה רוצה להפליג לים, אם אינו מכין צידה לדרך מהיבשה, אינו מוצא מה לאכול בים. כך, אם אדם אינו עושה תשובה ומעשים טובים בחייו, אין תשובה מועילה לו לאחר מיתה, שכך נאמר, "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים".

לפני כארבעים שנה, נקלעה ישיבתו של הגאון רבי משה פיינשטיין בארצות הברית למצוקה כלכלית קשה. והנה, אחד ממוקירי הגאון, היה יהודי מיוצאי ארם צובא (חלאב) שעברו לניו יורק. אותו אדם אירגן לרבי משה "דינר" בביתו, כדי לסדר התרמה עבור הישיבה של הרב. ל"דינר" הוזמנו כמה עשירים מסלתה ושמנה של יהדות חלאב שבניו יורק.

והנה הגיעו אותם עשירים לביתו של חברם והתיישבו לאכול. לאחר כמה דקות, הגיע גאון הדור רבי משה פיינשטיין, שהוזמן על ידי בעל הבית להתכבד ולשבת בראש השלחן. רבי משה נשא דברים קצרים, ולאחר מכן חולקו מעטפות בין המשתתפים, כאשר היה ברור שכל אחד צריך לשים במעטפה המחאה ("שיק") או כסף מזומן, כדי לסייע לרבי משה להוציא את ישיבתו מן המיצר.

אותם בעלי ממון שישבו שם, לא הכירו באופן אישי את רבי משה, וגם לא כל כך הבינו את דבריו שנאמרו במבטא אשכנזי, וממילא גם לא התפעלו במיוחד מנוכחותו. לכן כל אחד שם במעטפה סכום צנוע, מאה או מאתיים דולר, ואת המעטפות החזירו לבעל הבית שיתנם לרב. בעל הבית, שהבין את שאירע, נעמד על רגליו וביקש את סליחתו של רבי משה, וכך אמר: ברשות כבוד הרב, אני אדבר בשפה הערבית, כי ברצוני לדבר עם המשתתפים בשפה המובנת לנו יותר. רבי משה הנהן בראשו. לאחר מכן המשיך בעל הבית בערבית ואמר, רבותי! בושה היא לנו שגאון ישראל יושב כאן ומבקש שנעזור לו, וכל אחד שם סכום עלוב כל כך! זו בושה! אני לא אסכים! אין יותר מעטפות, אני שואל בקול רם, כמה אתה נותן?! וכמה אתה?! וכך התאסף סכום משמעותי בין היושבים, שהוגש לאחר מכן לעוזריו של רבי משה לשביעות רצון כל הצדדים.

והנה עתה נתבונן. הלא רבי משה פינשטיין כבר הלך לבית עולמו. וגם רוב אותם נדיבים כבר אינם בארץ החיים. ועתה נחשוב, ביום שעלו אותם אנשים לתת דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, הרי בודאי הם לא נענשו, שהרי הם היו אנשים יקרי רוח, אוהבי תורה ותומכי תורה, וגידלו בניהם לתורה. אולם בכל זאת, הרי אז הם כבר ידעו היטב עם איזה אדם הם זכו לשבת בסלון ביתו של חברם! הם ידעו כמה חבל על אותם רגעים! הלא היתה להם הזדמנות לעזור לאדם הגדול הזה! כמה חבל שהם לא נתנו את כל מה שיכלו כדי לכבד את תורתו של אותו גאון וצדיק! כמה הם התחרטו על ההפסד העצום של אותה שעה נדירה בה יכלו לתת קורת רוח לקדוש ישראל. אך אז, היה כבר מאוחר.

והנה כך היא דרכו של היצר הרע בכל דבר. לכל אדם בכל זמן, ישנן הזדמנויות רבות לזכות לעולם הבא, עלינו להיות עירניים, שלא להפסיד את החיים! את הדקות היקרות שאנו נמצאים כאן, בעולם הזה!

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

האם מועיל עירוב ב"כרמלית"? ודין העירוב בברוקלין
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה