הלכה ליום שלישי י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019

ריש לקיש – ה"דינר" שאירגן החלבי

ב"פרקי רבי אליעזר" (פרק מג) מובא: בר עזן אומר, בוא וראה כח התשובה, מרבי שמעון בן לקיש. שבתחילה, רבי שמעון בן לקיש היה תלמיד חכם, ולמד תורה אצל רבי אושעיא, שהיה מגדולי הדור. ולאחר מכן הלך והתחבר עם אנשי חמס, שהסיתו אותו ללכת באורחותיהם, עד שנעשה לראש ולקצין עליהם. כלומר, ריש לקיש (הוא רבי שמעון בן לקיש), היה ראש השודדים. כמו ראש ארגון פשע שיש בזמנינו.

ואותם שודדים, היו גוזלים וחומסים מכל מי שהיה עובר בדרכם. לימים, פגש ריש לקיש את רבי יוחנן, ונכנס עמו בדברים, ונעתר ריש לקיש לדברי רבי יוחנן והחליט לחזור בתשובה. ושוב הניח את כל רעיו השודדים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו, בתשובה שלימה בתיקון מעשיו, ובצום ותפלה, והיה משכים ומעריב בבית המדרש, ועוסק בתורה בכל כוחו כל ימי חייו. ועוד היה ריש לקיש, מרבה בצדקות ובמעשים טובים, היה מרבה לתת מתנות לאנשים עניים, ומאז שפגש את רבי יוחנן, לא חזר על מעשיו הרעים כל ימי חייו. עד שהיה לאחד המיוחד בין חכמי ישראל, שבכל עת ובכל שעה בכל הדורות עוסקים בדברי תורתו המפורסמים לרוב במסכתות הש"ס.

כשנפטר ריש לקיש, נפטרו גם רעיו השודדים, וכשבאו לפני בית של מעלה, פסקו לתת לרבי שמעון בן לקיש את חלקו בעולם הבא, ואילו את רעיו השודדים דנו לשאול תחתית. קמו השודדים וטענו לפני הקדוש ברוך הוא, וכי משוא פנים יש לפניך? וכי יש כאן "פרוטקציה"? לריש לקיש מפני שהוא תלמיד חכם נותנים חלק לעולם הבא? והלא גם הוא היה שודד עמנו בהרים, ומדוע הוא ילך לאוצר החיים ואנו נלך לשאול תחתית?! אמר להם הקדוש ברוך הוא, זה שהיה חבירכם, עשה תשובה בחייו, ולמד תורה, ואילו אתם, לא עשיתם תשובה. אמרו לו, רבונו של עולם! הנח לנו כעת ונעשה תשובה! אמר להם, אין תשובה מועילה אלא עד יום המיתה. משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה רוצה להפליג לים, אם אינו מכין צידה לדרך מהיבשה, אינו מוצא מה לאכול בים. כך, אם אדם אינו עושה תשובה ומעשים טובים בחייו, אין תשובה מועילה לו לאחר מיתה, שכך נאמר, "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים".

לפני כארבעים שנה, נקלעה ישיבתו של הגאון רבי משה פיינשטיין בארצות הברית למצוקה כלכלית קשה. והנה, אחד ממוקירי הגאון, היה יהודי מיוצאי ארם צובא (חלאב) שעברו לניו יורק. אותו אדם אירגן לרבי משה "דינר" בביתו, כדי לסדר התרמה עבור הישיבה של הרב. ל"דינר" הוזמנו כמה עשירים מסלתה ושמנה של יהדות חלאב שבניו יורק.

והנה הגיעו אותם עשירים לביתו של חברם והתיישבו לאכול. לאחר כמה דקות, הגיע גאון הדור רבי משה פיינשטיין, שהוזמן על ידי בעל הבית להתכבד ולשבת בראש השלחן. רבי משה נשא דברים קצרים, ולאחר מכן חולקו מעטפות בין המשתתפים, כאשר היה ברור שכל אחד צריך לשים במעטפה המחאה ("שיק") או כסף מזומן, כדי לסייע לרבי משה להוציא את ישיבתו מן המיצר.

אותם בעלי ממון שישבו שם, לא הכירו באופן אישי את רבי משה, וגם לא כל כך הבינו את דבריו שנאמרו במבטא אשכנזי, וממילא גם לא התפעלו במיוחד מנוכחותו. לכן כל אחד שם במעטפה סכום צנוע, מאה או מאתיים דולר, ואת המעטפות החזירו לבעל הבית שיתנם לרב. בעל הבית, שהבין את שאירע, נעמד על רגליו וביקש את סליחתו של רבי משה, וכך אמר: ברשות כבוד הרב, אני אדבר בשפה הערבית, כי ברצוני לדבר עם המשתתפים בשפה המובנת לנו יותר. רבי משה הנהן בראשו. לאחר מכן המשיך בעל הבית בערבית ואמר, רבותי! בושה היא לנו שגאון ישראל יושב כאן ומבקש שנעזור לו, וכל אחד שם סכום עלוב כל כך! זו בושה! אני לא אסכים! אין יותר מעטפות, אני שואל בקול רם, כמה אתה נותן?! וכמה אתה?! וכך התאסף סכום משמעותי בין היושבים, שהוגש לאחר מכן לעוזריו של רבי משה לשביעות רצון כל הצדדים.

והנה עתה נתבונן. הלא רבי משה פינשטיין כבר הלך לבית עולמו. וגם רוב אותם נדיבים כבר אינם בארץ החיים. ועתה נחשוב, ביום שעלו אותם אנשים לתת דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, הרי בודאי הם לא נענשו, שהרי הם היו אנשים יקרי רוח, אוהבי תורה ותומכי תורה, וגידלו בניהם לתורה. אולם בכל זאת, הרי אז הם כבר ידעו היטב עם איזה אדם הם זכו לשבת בסלון ביתו של חברם! הם ידעו כמה חבל על אותם רגעים! הלא היתה להם הזדמנות לעזור לאדם הגדול הזה! כמה חבל שהם לא נתנו את כל מה שיכלו כדי לכבד את תורתו של אותו גאון וצדיק! כמה הם התחרטו על ההפסד העצום של אותה שעה נדירה בה יכלו לתת קורת רוח לקדוש ישראל. אך אז, היה כבר מאוחר.

והנה כך היא דרכו של היצר הרע בכל דבר. לכל אדם בכל זמן, ישנן הזדמנויות רבות לזכות לעולם הבא, עלינו להיות עירניים, שלא להפסיד את החיים! את הדקות היקרות שאנו נמצאים כאן, בעולם הזה!

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה