הלכה ליום ראשון ח' אלול תשע"ט 8 בספטמבר 2019

ברכות התורה לפני הסליחות

שאלה: אנו נוהגים לומר סליחות לפני תפילת שחרית, האם יש לברך "ברכות התורה" קודם?

תשובה: "ברכות התורה", הכוונה היא לשלושת הברכות האחרונות שבברכות השחר, כלומר, ברכת "על דברי תורה", "והערב נא", וברכת "אשר בחר". וכפי שמודפס בכל הסידורים.

מרן בשלחן ערוך (סימן מו סעיף ט) פסק: "לא יקרא פסוקים קודם ברכות התורה, אפילו אם הוא אומרם בדרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש, מכיון שאינו אומרם אלא בדרך תחנונים. ונכון לחוש לסברא הראשונה". כלומר, אין ספק, שאסור ללמוד תורה לפני שמברכים את ברכות התורה. השאלה היא, האם גם קריאת פסוקים בדרך של תפילה, נחשבת ללימוד תורה. שלפי השיטה הראשונה שהביא מרן, הרי שקריאת פסוקים בדרך של תפלה, נחשבת כלימוד תורה. ולכן יש לברך תחילה את ברכות התורה, ורק אחר כך להתפלל. ואילו לפי השיטה השנייה, קריאת פסוקים בדרך של תחנונים, אינה נחשבת כלימוד תורה, ואין צורך להקדים ולברך ברכות התורה.

ומרן השלחן ערוך כתב, שנכון לנהוג כפי השיטה (ה"סברא") הראשונה, כלומר, לברך תחילה ברכות התורה, ורק אחר כך לומר את הפסוקים. אבל הרמ"א, שלאורו הולכים בני אשכנז כתב על זה: אבל המנהג באשכנז כסברא אחרונה, שהרי בימי הסליחות נוהגים לומר סליחות תחילה, ואחר כך מברכים ברכות התורה.

אמנם אצל הספרדים נהגו להקדים את ברכות התורה לסליחות, וכמו שכתב מרן הבית יוסף בשם הארחות חיים, שהמנהג הוא שגם בימי הסליחות מקדימים לברך ברכות התורה, ורק לאחר מכן אומרים סליחות. אמנם אצל האשכנזים, כתב המהרש"ל (סימן נו), שבאשכנז סמכו על שיטת המהרי"ל, שפסוקים שנאמרים בדרך ריצוי ותחנונים ולא בדרך לימוד, אין צריך לברך ברכות התורה לפניהם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד ה, יבי"א ח"ט סימן קח), כתב, שאף על פי שנראה שמרן השלחן ערוך כתב שיש להקדים ולברך ברכות התורה רק בתורת דבר שהוא "נכון", אבל מעיקר הדין מרן לא הכריע שיש חובה להקדים את ברכות התורה. מכל מקום מאחר ולאחר פטירת מרן, התפרסמה בעולם תשובתו של הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן קד), ושם גם הרמב"ם כותב שיש להקדים את ברכות התורה, אם כן בודאי שיש להקדים את ברכות התורה לפני אמירת הסליחות, ובפרט כשאומרים מזמור "תהלה לדוד" לפני הסליחות.

ולסיכום: יש לברך ברכות התורה לפני אמירת הסליחות. ואין בזה חילוק בין אנשים לנשים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה