הלכה ליום ראשון ח' אלול תשע"ט 8 בספטמבר 2019

ברכות התורה לפני הסליחות

שאלה: אנו נוהגים לומר סליחות לפני תפילת שחרית, האם יש לברך "ברכות התורה" קודם?

תשובה: "ברכות התורה", הכוונה היא לשלושת הברכות האחרונות שבברכות השחר, כלומר, ברכת "על דברי תורה", "והערב נא", וברכת "אשר בחר". וכפי שמודפס בכל הסידורים.

מרן בשלחן ערוך (סימן מו סעיף ט) פסק: "לא יקרא פסוקים קודם ברכות התורה, אפילו אם הוא אומרם בדרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש, מכיון שאינו אומרם אלא בדרך תחנונים. ונכון לחוש לסברא הראשונה". כלומר, אין ספק, שאסור ללמוד תורה לפני שמברכים את ברכות התורה. השאלה היא, האם גם קריאת פסוקים בדרך של תפילה, נחשבת ללימוד תורה. שלפי השיטה הראשונה שהביא מרן, הרי שקריאת פסוקים בדרך של תפלה, נחשבת כלימוד תורה. ולכן יש לברך תחילה את ברכות התורה, ורק אחר כך להתפלל. ואילו לפי השיטה השנייה, קריאת פסוקים בדרך של תחנונים, אינה נחשבת כלימוד תורה, ואין צורך להקדים ולברך ברכות התורה.

ומרן השלחן ערוך כתב, שנכון לנהוג כפי השיטה (ה"סברא") הראשונה, כלומר, לברך תחילה ברכות התורה, ורק אחר כך לומר את הפסוקים. אבל הרמ"א, שלאורו הולכים בני אשכנז כתב על זה: אבל המנהג באשכנז כסברא אחרונה, שהרי בימי הסליחות נוהגים לומר סליחות תחילה, ואחר כך מברכים ברכות התורה.

אמנם אצל הספרדים נהגו להקדים את ברכות התורה לסליחות, וכמו שכתב מרן הבית יוסף בשם הארחות חיים, שהמנהג הוא שגם בימי הסליחות מקדימים לברך ברכות התורה, ורק לאחר מכן אומרים סליחות. אמנם אצל האשכנזים, כתב המהרש"ל (סימן נו), שבאשכנז סמכו על שיטת המהרי"ל, שפסוקים שנאמרים בדרך ריצוי ותחנונים ולא בדרך לימוד, אין צריך לברך ברכות התורה לפניהם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד ה, יבי"א ח"ט סימן קח), כתב, שאף על פי שנראה שמרן השלחן ערוך כתב שיש להקדים ולברך ברכות התורה רק בתורת דבר שהוא "נכון", אבל מעיקר הדין מרן לא הכריע שיש חובה להקדים את ברכות התורה. מכל מקום מאחר ולאחר פטירת מרן, התפרסמה בעולם תשובתו של הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן קד), ושם גם הרמב"ם כותב שיש להקדים את ברכות התורה, אם כן בודאי שיש להקדים את ברכות התורה לפני אמירת הסליחות, ובפרט כשאומרים מזמור "תהלה לדוד" לפני הסליחות.

ולסיכום: יש לברך ברכות התורה לפני אמירת הסליחות. ואין בזה חילוק בין אנשים לנשים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה