הלכה ליום ראשון ח' אלול תשע"ט 8 בספטמבר 2019

ברכות התורה לפני הסליחות

שאלה: אנו נוהגים לומר סליחות לפני תפילת שחרית, האם יש לברך "ברכות התורה" קודם?

תשובה: "ברכות התורה", הכוונה היא לשלושת הברכות האחרונות שבברכות השחר, כלומר, ברכת "על דברי תורה", "והערב נא", וברכת "אשר בחר". וכפי שמודפס בכל הסידורים.

מרן בשלחן ערוך (סימן מו סעיף ט) פסק: "לא יקרא פסוקים קודם ברכות התורה, אפילו אם הוא אומרם בדרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש, מכיון שאינו אומרם אלא בדרך תחנונים. ונכון לחוש לסברא הראשונה". כלומר, אין ספק, שאסור ללמוד תורה לפני שמברכים את ברכות התורה. השאלה היא, האם גם קריאת פסוקים בדרך של תפילה, נחשבת ללימוד תורה. שלפי השיטה הראשונה שהביא מרן, הרי שקריאת פסוקים בדרך של תפלה, נחשבת כלימוד תורה. ולכן יש לברך תחילה את ברכות התורה, ורק אחר כך להתפלל. ואילו לפי השיטה השנייה, קריאת פסוקים בדרך של תחנונים, אינה נחשבת כלימוד תורה, ואין צורך להקדים ולברך ברכות התורה.

ומרן השלחן ערוך כתב, שנכון לנהוג כפי השיטה (ה"סברא") הראשונה, כלומר, לברך תחילה ברכות התורה, ורק אחר כך לומר את הפסוקים. אבל הרמ"א, שלאורו הולכים בני אשכנז כתב על זה: אבל המנהג באשכנז כסברא אחרונה, שהרי בימי הסליחות נוהגים לומר סליחות תחילה, ואחר כך מברכים ברכות התורה.

אמנם אצל הספרדים נהגו להקדים את ברכות התורה לסליחות, וכמו שכתב מרן הבית יוסף בשם הארחות חיים, שהמנהג הוא שגם בימי הסליחות מקדימים לברך ברכות התורה, ורק לאחר מכן אומרים סליחות. אמנם אצל האשכנזים, כתב המהרש"ל (סימן נו), שבאשכנז סמכו על שיטת המהרי"ל, שפסוקים שנאמרים בדרך ריצוי ותחנונים ולא בדרך לימוד, אין צריך לברך ברכות התורה לפניהם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד ה, יבי"א ח"ט סימן קח), כתב, שאף על פי שנראה שמרן השלחן ערוך כתב שיש להקדים ולברך ברכות התורה רק בתורת דבר שהוא "נכון", אבל מעיקר הדין מרן לא הכריע שיש חובה להקדים את ברכות התורה. מכל מקום מאחר ולאחר פטירת מרן, התפרסמה בעולם תשובתו של הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן קד), ושם גם הרמב"ם כותב שיש להקדים את ברכות התורה, אם כן בודאי שיש להקדים את ברכות התורה לפני אמירת הסליחות, ובפרט כשאומרים מזמור "תהלה לדוד" לפני הסליחות.

ולסיכום: יש לברך ברכות התורה לפני אמירת הסליחות. ואין בזה חילוק בין אנשים לנשים.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה