הלכה ליום שישי ו' אלול תשע"ט 6 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - עשה למען ישראל העניים – אמירת סליחות לפני חצות – שליח ציבור שמתגלח בתער

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מה ההבדל בין "ישראל העניים" ל"ישראל הדלים"?

תשובה: בסליחות אנו אומרים "עשה למען ישראל העניים", ואחר כך "עשה למען ישראל הדלים". והגאון יעב"ץ (בשאלת יעב"ץ סימן פה) כתב, שהעני הוא אדם שאין לו כסף. ואילו דל הוא אדם שנעשה כל כך עני, עד כדי כך שנעשה חולה מחוסר כל. ולכן אומרים קודם "עשה למען ישראל העניים", ואחר כך "עשה למען ישראל הדלים". והגר"א פירש להיפך, שהעני הוא מי שנעשה חסר כל, ואילו הדל, הוא אדם שהיה עשיר וירד מנכסיו, וכעת הוא דל, אף על פי שאינו עני לגמרי. ומרן זצ"ל בספרו (ימים נוראים עמוד יח) סיים על כך: ועל כל פנים מבקשים למען העניים ולמען הדלים, אשר בצרתם, גם ה' מצטער.

 

שאלה: אצלינו בבית הכנסת יש קושי גדול להתחיל את הסליחות אחר חצות. האם ישנה אפשרות להתחיל עשר דקות לפני חצות?

תשובה: עיקר הסליחות הם מ"שבט יהודה" ואמירת י"ג מידות (ה' ה' אל רחום וכו') ועוד מעט פסוקי תפלה. אבל אמירת "אשרי יושבי ביתך" ותחילת הסליחות, והוידוי, אינם בגדר "סליחות" שאין לאמרם לפני חצות. לכן, במקום צורך נראה שיוכלו להתחיל בסליחות (אשרי יושבי ביתך), וכשיגיעו ל"שבט יהודה", ידלגו ל"ריבונו של עולם", ואחר כך יחזרו ל"שבט יהודה". וכבר היה מעשה כיוצא בזה עם רב קהלה אחד (הוא הרב הגאון רבי שמעון מורסיה שליט"א, נכדו של הגאון רבי חזקיה שבתי זצ"ל), שרצה להנהיג כן, ומרן זצ"ל התבונן בזה והשיב שיוכלו לעשות כן.

 

שאלה: בית הכנסת שלנו, העמידו חזן בעל קול יפה מאד, והוא מתגלח בתער, מה לעשות?

תשובה: בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן נה) כתוב: ושאלו לפני בני הישיבה, שליח ציבור שאומרים עליו דברים רעים, האם מותר להדיח אותו ממשרתו ולמנות שליח ציבור אחר במקומו? והשיבו כך: וכי זו שאלה? הרי בודאי שהדין נותן שיש להדיח אותו ולהכניס אחר תחתיו, כי הוא הרי המתווך בין הציבור לבין אביהם שבשמים, והוא צריך להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן, עליו נאמר "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה". וזהו בשליח ציבור של שאר ימות השנה, אבל לגבי שליח של הימים הנוראים, הרי הדין הוא חמור יותר, כי יש צורך להרבות סליחות ותחנונים. והביא כל זה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, וכתב שאם השליח ציבור מגלח זקנו בתער, וכל שכן אם הוא מחלל שבת, שנפסל מלכהן כשליח ציבור. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לו).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה