הלכה ליום שישי ו' אלול תשע"ט 6 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - עשה למען ישראל העניים – אמירת סליחות לפני חצות – שליח ציבור שמתגלח בתער

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מה ההבדל בין "ישראל העניים" ל"ישראל הדלים"?

תשובה: בסליחות אנו אומרים "עשה למען ישראל העניים", ואחר כך "עשה למען ישראל הדלים". והגאון יעב"ץ (בשאלת יעב"ץ סימן פה) כתב, שהעני הוא אדם שאין לו כסף. ואילו דל הוא אדם שנעשה כל כך עני, עד כדי כך שנעשה חולה מחוסר כל. ולכן אומרים קודם "עשה למען ישראל העניים", ואחר כך "עשה למען ישראל הדלים". והגר"א פירש להיפך, שהעני הוא מי שנעשה חסר כל, ואילו הדל, הוא אדם שהיה עשיר וירד מנכסיו, וכעת הוא דל, אף על פי שאינו עני לגמרי. ומרן זצ"ל בספרו (ימים נוראים עמוד יח) סיים על כך: ועל כל פנים מבקשים למען העניים ולמען הדלים, אשר בצרתם, גם ה' מצטער.

 

שאלה: אצלינו בבית הכנסת יש קושי גדול להתחיל את הסליחות אחר חצות. האם ישנה אפשרות להתחיל עשר דקות לפני חצות?

תשובה: עיקר הסליחות הם מ"שבט יהודה" ואמירת י"ג מידות (ה' ה' אל רחום וכו') ועוד מעט פסוקי תפלה. אבל אמירת "אשרי יושבי ביתך" ותחילת הסליחות, והוידוי, אינם בגדר "סליחות" שאין לאמרם לפני חצות. לכן, במקום צורך נראה שיוכלו להתחיל בסליחות (אשרי יושבי ביתך), וכשיגיעו ל"שבט יהודה", ידלגו ל"ריבונו של עולם", ואחר כך יחזרו ל"שבט יהודה". וכבר היה מעשה כיוצא בזה עם רב קהלה אחד (הוא הרב הגאון רבי שמעון מורסיה שליט"א, נכדו של הגאון רבי חזקיה שבתי זצ"ל), שרצה להנהיג כן, ומרן זצ"ל התבונן בזה והשיב שיוכלו לעשות כן.

 

שאלה: בית הכנסת שלנו, העמידו חזן בעל קול יפה מאד, והוא מתגלח בתער, מה לעשות?

תשובה: בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן נה) כתוב: ושאלו לפני בני הישיבה, שליח ציבור שאומרים עליו דברים רעים, האם מותר להדיח אותו ממשרתו ולמנות שליח ציבור אחר במקומו? והשיבו כך: וכי זו שאלה? הרי בודאי שהדין נותן שיש להדיח אותו ולהכניס אחר תחתיו, כי הוא הרי המתווך בין הציבור לבין אביהם שבשמים, והוא צריך להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן, עליו נאמר "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה". וזהו בשליח ציבור של שאר ימות השנה, אבל לגבי שליח של הימים הנוראים, הרי הדין הוא חמור יותר, כי יש צורך להרבות סליחות ותחנונים. והביא כל זה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, וכתב שאם השליח ציבור מגלח זקנו בתער, וכל שכן אם הוא מחלל שבת, שנפסל מלכהן כשליח ציבור. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לו).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה