הלכה ליום שישי ו' אלול תשע"ט 6 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - עשה למען ישראל העניים – אמירת סליחות לפני חצות – שליח ציבור שמתגלח בתער

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מה ההבדל בין "ישראל העניים" ל"ישראל הדלים"?

תשובה: בסליחות אנו אומרים "עשה למען ישראל העניים", ואחר כך "עשה למען ישראל הדלים". והגאון יעב"ץ (בשאלת יעב"ץ סימן פה) כתב, שהעני הוא אדם שאין לו כסף. ואילו דל הוא אדם שנעשה כל כך עני, עד כדי כך שנעשה חולה מחוסר כל. ולכן אומרים קודם "עשה למען ישראל העניים", ואחר כך "עשה למען ישראל הדלים". והגר"א פירש להיפך, שהעני הוא מי שנעשה חסר כל, ואילו הדל, הוא אדם שהיה עשיר וירד מנכסיו, וכעת הוא דל, אף על פי שאינו עני לגמרי. ומרן זצ"ל בספרו (ימים נוראים עמוד יח) סיים על כך: ועל כל פנים מבקשים למען העניים ולמען הדלים, אשר בצרתם, גם ה' מצטער.

 

שאלה: אצלינו בבית הכנסת יש קושי גדול להתחיל את הסליחות אחר חצות. האם ישנה אפשרות להתחיל עשר דקות לפני חצות?

תשובה: עיקר הסליחות הם מ"שבט יהודה" ואמירת י"ג מידות (ה' ה' אל רחום וכו') ועוד מעט פסוקי תפלה. אבל אמירת "אשרי יושבי ביתך" ותחילת הסליחות, והוידוי, אינם בגדר "סליחות" שאין לאמרם לפני חצות. לכן, במקום צורך נראה שיוכלו להתחיל בסליחות (אשרי יושבי ביתך), וכשיגיעו ל"שבט יהודה", ידלגו ל"ריבונו של עולם", ואחר כך יחזרו ל"שבט יהודה". וכבר היה מעשה כיוצא בזה עם רב קהלה אחד (הוא הרב הגאון רבי שמעון מורסיה שליט"א, נכדו של הגאון רבי חזקיה שבתי זצ"ל), שרצה להנהיג כן, ומרן זצ"ל התבונן בזה והשיב שיוכלו לעשות כן.

 

שאלה: בית הכנסת שלנו, העמידו חזן בעל קול יפה מאד, והוא מתגלח בתער, מה לעשות?

תשובה: בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן נה) כתוב: ושאלו לפני בני הישיבה, שליח ציבור שאומרים עליו דברים רעים, האם מותר להדיח אותו ממשרתו ולמנות שליח ציבור אחר במקומו? והשיבו כך: וכי זו שאלה? הרי בודאי שהדין נותן שיש להדיח אותו ולהכניס אחר תחתיו, כי הוא הרי המתווך בין הציבור לבין אביהם שבשמים, והוא צריך להיות צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן, עליו נאמר "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה". וזהו בשליח ציבור של שאר ימות השנה, אבל לגבי שליח של הימים הנוראים, הרי הדין הוא חמור יותר, כי יש צורך להרבות סליחות ותחנונים. והביא כל זה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, וכתב שאם השליח ציבור מגלח זקנו בתער, וכל שכן אם הוא מחלל שבת, שנפסל מלכהן כשליח ציבור. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לו).

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה