הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשע"ט 27 באוגוסט 2019

על המחיה – על מחייתה

שאלה: בברכת "על המחיה", האם יש לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", או רק "על המחיה"? ומתי אומרים על מחייתה?

לאחר שאוכלים מיני מזונות, כגון עוגות או עוגיות, או אטריות וכיוצא בזה, ואוכלים שיעור של "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), מברכים ברכה אחרונה שהיא ברכת "על המחיה".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, כיצד יש לסיים את נוסח הברכה. האם יש לומר "ברוך אתה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה", או שיש להוסיף גם  "וְעַל הַכַּלְכָּלָה"?

ומרן הבית יוסף (בסימן רח) הביא בשם הסמ"ג, שמסיימים "על הארץ ועל המחיה". וכתב שזו הלשון שכתב רבינו משה (הרמב"ם), וגם בעל הלכות גדולות כתב כן, שיש לסיים "על הארץ ועל המחיה", ולא "על המחיה ועל הכלכלה".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן יא, הליכות עולם ח"ב עמוד קכא) הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח שלא נכון לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", והביא שכן פסק גם הגאון רבי זלמן בעל התניא בסידורו. כי זו היא נוסחת הגמרא ורוב רבותינו הראשונים, ספרדים ואשכנזים. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין (אגרות משה חיו""ד ח"ג סימן קעט אות ד) ועוד מגדולי הפוסקים.

ולגבי השאלה השנייה, מתי יש לומר "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". הנה כשאוכל מיני מזונות, שהקמח שממנו הם נעשו גדל בארץ ישראל, אז יש לברך "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". ובזמנינו כמעט ולא מצוי קמח מתוצרת ישראל, כי רוב ככל הקמח מגיע מחוץ לארץ, ולכן אין לסיים "וְעַל מִחְיָתָהּ" אלא "וְעַל הַמִּחְיָה", מלבד מקרים שאוכל דבר שהקמח שלו גדל בארץ ישראל, כגון מצה שמורה מתוצרת ישראל, שאז ידוע שהקמח שלה גם הוא גדל בישראל, שהרי צריכים להשגיח היטב על החטים משעת הקצירה שלא ירטבו, ודבר זה נעשה בארץ ישראל.

ולסיכום: יש לסיים רק "על הארץ ועל המחיה", ואין לומר "על מחייתה" אלא כשמדובר בקמח שגדל בארץ ישראל. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה