הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשע"ט 27 באוגוסט 2019

על המחיה – על מחייתה

שאלה: בברכת "על המחיה", האם יש לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", או רק "על המחיה"? ומתי אומרים על מחייתה?

לאחר שאוכלים מיני מזונות, כגון עוגות או עוגיות, או אטריות וכיוצא בזה, ואוכלים שיעור של "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), מברכים ברכה אחרונה שהיא ברכת "על המחיה".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, כיצד יש לסיים את נוסח הברכה. האם יש לומר "ברוך אתה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה", או שיש להוסיף גם  "וְעַל הַכַּלְכָּלָה"?

ומרן הבית יוסף (בסימן רח) הביא בשם הסמ"ג, שמסיימים "על הארץ ועל המחיה". וכתב שזו הלשון שכתב רבינו משה (הרמב"ם), וגם בעל הלכות גדולות כתב כן, שיש לסיים "על הארץ ועל המחיה", ולא "על המחיה ועל הכלכלה".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן יא, הליכות עולם ח"ב עמוד קכא) הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח שלא נכון לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", והביא שכן פסק גם הגאון רבי זלמן בעל התניא בסידורו. כי זו היא נוסחת הגמרא ורוב רבותינו הראשונים, ספרדים ואשכנזים. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין (אגרות משה חיו""ד ח"ג סימן קעט אות ד) ועוד מגדולי הפוסקים.

ולגבי השאלה השנייה, מתי יש לומר "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". הנה כשאוכל מיני מזונות, שהקמח שממנו הם נעשו גדל בארץ ישראל, אז יש לברך "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". ובזמנינו כמעט ולא מצוי קמח מתוצרת ישראל, כי רוב ככל הקמח מגיע מחוץ לארץ, ולכן אין לסיים "וְעַל מִחְיָתָהּ" אלא "וְעַל הַמִּחְיָה", מלבד מקרים שאוכל דבר שהקמח שלו גדל בארץ ישראל, כגון מצה שמורה מתוצרת ישראל, שאז ידוע שהקמח שלה גם הוא גדל בישראל, שהרי צריכים להשגיח היטב על החטים משעת הקצירה שלא ירטבו, ודבר זה נעשה בארץ ישראל.

ולסיכום: יש לסיים רק "על הארץ ועל המחיה", ואין לומר "על מחייתה" אלא כשמדובר בקמח שגדל בארץ ישראל. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה