הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשע"ט 27 באוגוסט 2019

על המחיה – על מחייתה

שאלה: בברכת "על המחיה", האם יש לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", או רק "על המחיה"? ומתי אומרים על מחייתה?

לאחר שאוכלים מיני מזונות, כגון עוגות או עוגיות, או אטריות וכיוצא בזה, ואוכלים שיעור של "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), מברכים ברכה אחרונה שהיא ברכת "על המחיה".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, כיצד יש לסיים את נוסח הברכה. האם יש לומר "ברוך אתה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה", או שיש להוסיף גם  "וְעַל הַכַּלְכָּלָה"?

ומרן הבית יוסף (בסימן רח) הביא בשם הסמ"ג, שמסיימים "על הארץ ועל המחיה". וכתב שזו הלשון שכתב רבינו משה (הרמב"ם), וגם בעל הלכות גדולות כתב כן, שיש לסיים "על הארץ ועל המחיה", ולא "על המחיה ועל הכלכלה".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן יא, הליכות עולם ח"ב עמוד קכא) הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח שלא נכון לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", והביא שכן פסק גם הגאון רבי זלמן בעל התניא בסידורו. כי זו היא נוסחת הגמרא ורוב רבותינו הראשונים, ספרדים ואשכנזים. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין (אגרות משה חיו""ד ח"ג סימן קעט אות ד) ועוד מגדולי הפוסקים.

ולגבי השאלה השנייה, מתי יש לומר "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". הנה כשאוכל מיני מזונות, שהקמח שממנו הם נעשו גדל בארץ ישראל, אז יש לברך "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". ובזמנינו כמעט ולא מצוי קמח מתוצרת ישראל, כי רוב ככל הקמח מגיע מחוץ לארץ, ולכן אין לסיים "וְעַל מִחְיָתָהּ" אלא "וְעַל הַמִּחְיָה", מלבד מקרים שאוכל דבר שהקמח שלו גדל בארץ ישראל, כגון מצה שמורה מתוצרת ישראל, שאז ידוע שהקמח שלה גם הוא גדל בישראל, שהרי צריכים להשגיח היטב על החטים משעת הקצירה שלא ירטבו, ודבר זה נעשה בארץ ישראל.

ולסיכום: יש לסיים רק "על הארץ ועל המחיה", ואין לומר "על מחייתה" אלא כשמדובר בקמח שגדל בארץ ישראל. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה