הלכה ליום שני כ"ה אב תשע"ט 26 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מנשה בן יקוט ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גיל זוהר

ביאור ברכת בורא נפשות

ישנם מיני מאכל ומשקה, שלאחר שאוכלים או ששותים מהם, מברכים ברכה אחרונה "בורא נפשות".

ולדוגמא, מי שאכל ירקות, ואכל מהם יותר משיעור כזית, שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם, עליו לברך לאחר מכן ברכת "בורא נפשות".

וכמובן שאם אוכל את הירקות הללו תוך כדי סעודה עם פת לחם וכדומה, שאז אינו מברך על הירקות, לא לפני שיאכל מהם ולא לאחר מכן. ואין דברינו אמורים אלא באופן שאוכל מהירקות הללו שלא בתוך הסעודה.

וכן מי שאוכל פירות, שאינם מפירות שבעת המינים, ולדוגמא אכל אפרסק או תפוח, לאחר שיסיים לאכול, עליו לברך ברכה אחרונה "בורא נפשות" (שמודפסת בכל הסידורים אחרי ברכת המזון).

וזהו נוסח ברכת בורא נפשות:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים.

והגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, כתב לבאר את נוסח הברכה על פי הקבלה. כי ידוע לפי דברי המקובלים, שלפעמים מתגלגלים נשמות (שהם מושגים שאין לנו הבנה גמורה בהם) בצומח או בבעלי חיים. ועל ידי כן שמברכים על המאכל מתקנים את אותן הנשמות המגולגלות בתוכו. ועל זה אנו מברכים, "בורא נפשות רבות, וחסרונן על כל מה שבראת", כלומר, על ידי חסרון מעשיהם של הנפשות, הם חוזרים ומתגלגלים בכל מיני דברים שבראת, לכן צריכים אנחנו בכח זאת הברכה, "להחיות בהם נפש כל חי", כלומר, לתקן את נפש כל חי שמגולגלת במאכל, ועל כן, "ברוך חי העולמים", המפליא לעשות דבר גדול כזה על ידינו.  

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את פירוש הברכה על פי הפשט, והעיר "כי אין פירוש הברכה יוצא מידי פשוטו", וזהו פירוש הברכה הפשוט שכתבו התוספות (ברכות לז.):

"בורא נפשות רבות וחסרונן" – בורא נפשות וחסרונן, כגון לחם ומים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. ומלבד זאת, הרי כבר ברא עוד בעולם:

"על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי" – הם שאר הדברים שאפילו אם ה' לא היה בורא אותם, היה יכול העולם להתקיים בלעדיהם, שלא בראם אלא לתענוג, כגון מיני פירות שונים וכיוצא בזה. (בן איש חי והליכות עולם פרשת מטות).

אשרי אדם, איש או אשה, שמכוונים בברכות הללו, וכל מהלך החיים שלהם מקבל צורה רוחנית אחרת לגמרי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה