הלכה ליום חמישי י"ח שבט תשפ"ב 20 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

פריחה בן עזרי ז"ל בת מסעודה ע"ה

שהיום, י"ח שבט, פקודת שנתה, ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ביאור ברכת בורא נפשות

ישנם מיני מאכל ומשקה, שלאחר שאוכלים או ששותים מהם, מברכים ברכה אחרונה "בורא נפשות".

ולדוגמא, מי שאכל ירקות, ואכל מהם יותר משיעור כזית, שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם, עליו לברך לאחר מכן ברכת "בורא נפשות".

וכמובן שאם אוכל את הירקות הללו תוך כדי סעודה עם פת לחם וכדומה, שאז אינו מברך על הירקות, לא לפני שיאכל מהם ולא לאחר מכן. ואין דברינו אמורים אלא באופן שאוכל מהירקות הללו שלא בתוך הסעודה.

וכן מי שאוכל פירות, שאינם מפירות שבעת המינים, ולדוגמא אכל אפרסק או תפוח, לאחר שיסיים לאכול, עליו לברך ברכה אחרונה "בורא נפשות" (שמודפסת בכל הסידורים אחרי ברכת המזון).

וזהו נוסח ברכת בורא נפשות:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים.

והגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, כתב לבאר את נוסח הברכה על פי הקבלה. כי ידוע לפי דברי המקובלים, שלפעמים מתגלגלים נשמות (שהם מושגים שאין לנו הבנה גמורה בהם) בצומח או בבעלי חיים. ועל ידי כן שמברכים על המאכל מתקנים את אותן הנשמות המגולגלות בתוכו. ועל זה אנו מברכים, "בורא נפשות רבות, וחסרונן על כל מה שבראת", כלומר, על ידי חסרון מעשיהם של הנפשות, הם חוזרים ומתגלגלים בכל מיני דברים שבראת, לכן צריכים אנחנו בכח זאת הברכה, "להחיות בהם נפש כל חי", כלומר, לתקן את נפש כל חי שמגולגלת במאכל, ועל כן, "ברוך חי העולמים", המפליא לעשות דבר גדול כזה על ידינו.  

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את פירוש הברכה על פי הפשט, והעיר "כי אין פירוש הברכה יוצא מידי פשוטו", וזהו פירוש הברכה הפשוט שכתבו התוספות (ברכות לז.):

"בורא נפשות רבות וחסרונן" – בורא נפשות וחסרונן, כגון לחם ומים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. ומלבד זאת, הרי כבר ברא עוד בעולם:

"על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי" – הם שאר הדברים שאפילו אם ה' לא היה בורא אותם, היה יכול העולם להתקיים בלעדיהם, שלא בראם אלא לתענוג, כגון מיני פירות שונים וכיוצא בזה. (בן איש חי והליכות עולם פרשת מטות).

אשרי אדם, איש או אשה, שמכוונים בברכות הללו, וכל מהלך החיים שלהם מקבל צורה רוחנית אחרת לגמרי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה