הלכה ליום חמישי כ"א אב תשע"ט 22 באוגוסט 2019

הוספת תבלין ומלח לתבשיל בשבת

שאלה: הכנתי דגים וקציצות בשר לשבת. לפני כניסת השבת טעמתי את הדגים ואת הקציצות (שכבר התקררו) והוספתי לדגים מלח ולקציצות פלפל שחור וכמון. כעת, אמרו לי, שאסור יהיה לחמם את המאכלים בשבת על גבי הפלאטה, מפני שהתבלין והמלח לא התבשלו מעולם. האם זה נכון?

תשובה: למדנו כמה פעמים, שתבשיל שמתבשל בתוך סיר, גם אחרי שמורידים את הסיר מהאש, כל זמן שהוא חם, הרי כל מה שינתן בתוכו מתבשל בתוכו. ולדוגמא, אם בישלו מרק בסיר, והורידו את הסיר מהאש, וכעת באים להכניס עלי פטרוזיליה לתוך המרק, אסור לעשות כן בשבת, משום איסור "בישול" בשבת, שהרי כעת עלי הפטרוזיליה יתבשלו בתוך הסיר, אף על פי שאין שם אש כעת.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שיח סעיף ט), שאסור להוסיף תבלין לתוך תבשיל רותח בשבת, מפני שאסור לבשל את התבלין בשבת.

וכל המאכלים שאנו מתירים לחמם אותם בשבת, כמו לדוגמא דגים או קציצות (בלי רוטב ממש, אלא מעט) וכדומה, הסיבה שאנו מתירים לחמם אותם בשבת, היא מפני שהם כבר התבשלו לפני שבת לגמרי, וכעת אין כאן ענין של "בישול" אלא "חימום" בלבד, וכפי שהסברנו.

ומכאן אנו באים לשאלה שלפנינו. שהרי במקרה שלפנינו, הוסיפו תבלין לתבשיל לפני שבת בשעה שהוא לא היה רותח. ומכאן שהתבלין שהוסיפו לקציצות כלל לא התבשל, וכעת בשבת כאשר יניחו מחדש את הסיר על גבי הפלאטה, מיד יתחיל התבלין להתבשל, ויש בזה איסור בישול בשבת.

לכן הדין הוא, שמי שהוסיף תבלין לסיר לפני שבת, ולא בישל את התבלין כראוי, אסור לו בהחלט לחמם את התבשיל בשבת. ובשאלה שלפנינו, אסור היה לחמם את הקציצות בשבת.

ולגבי הדגים, שלהם הוסיפו מלח. אמנם לכל הדעות אסור לבשל בשבת מלח על גבי הפלאטה. אולם המלח שמצוי בזמנינו, נתפרסם שמבשלים אותו בבית החרושת, כי מקורו הוא במי הים, ולאחר ייבושו מרתיחים אותו עד שיצאו ממנו מעט המים שעוד נותרו בו. וכן כתב הגאון הילקוט יוסף שליט"א, שהמלח בזמנינו הוא מלח שהתבשל כבר. ואם כן מלח זה נחשב כבר ל"מבושל" (על כך פנים למנהג הספרדים), ומותר לחזור ולחממו בשבת על גבי פלאטה. ולכן מאכלים שהוסיפו להם מלח, מותר לחמם אותם בשבת על גבי הפלאטה, ואין בדבר איסור משום "בישול" בשבת. אבל מלח מיוחד (מהרי ההימלאיה וכדומה) שלא בישלוהו מעולם (ובארץ ישראל הוא נמכר בצבע ורוד, ומקורו במחצבים ממעמקי האדמה וכדומה), אסור לבשלו בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כך, אסור לשים מלח מהרי ההימלאיה על מאכלים רותחים בכלי שני (צלחת) בשבת? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

שאלה יפה. ובאמת למנהג האשכנזים אין לשים תבלין לא מבושל, או מלח לא מבושל, על גבי מאכל שהוא בכלי שני, אם הוא "גוש". כמו פשטידה וכדומה. אבל למנהג הספרדים שהולכים אחר הוראות מרן, מכיון שהמאכל נמצא כבר בכלי שני, וכלי שני אינו מבשל, יש להקל בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה