הלכה ליום חמישי כ"א אב תשע"ט 22 באוגוסט 2019

הוספת תבלין ומלח לתבשיל בשבת

שאלה: הכנתי דגים וקציצות בשר לשבת. לפני כניסת השבת טעמתי את הדגים ואת הקציצות (שכבר התקררו) והוספתי לדגים מלח ולקציצות פלפל שחור וכמון. כעת, אמרו לי, שאסור יהיה לחמם את המאכלים בשבת על גבי הפלאטה, מפני שהתבלין והמלח לא התבשלו מעולם. האם זה נכון?

תשובה: למדנו כמה פעמים, שתבשיל שמתבשל בתוך סיר, גם אחרי שמורידים את הסיר מהאש, כל זמן שהוא חם, הרי כל מה שינתן בתוכו מתבשל בתוכו. ולדוגמא, אם בישלו מרק בסיר, והורידו את הסיר מהאש, וכעת באים להכניס עלי פטרוזיליה לתוך המרק, אסור לעשות כן בשבת, משום איסור "בישול" בשבת, שהרי כעת עלי הפטרוזיליה יתבשלו בתוך הסיר, אף על פי שאין שם אש כעת.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שיח סעיף ט), שאסור להוסיף תבלין לתוך תבשיל רותח בשבת, מפני שאסור לבשל את התבלין בשבת.

וכל המאכלים שאנו מתירים לחמם אותם בשבת, כמו לדוגמא דגים או קציצות (בלי רוטב ממש, אלא מעט) וכדומה, הסיבה שאנו מתירים לחמם אותם בשבת, היא מפני שהם כבר התבשלו לפני שבת לגמרי, וכעת אין כאן ענין של "בישול" אלא "חימום" בלבד, וכפי שהסברנו.

ומכאן אנו באים לשאלה שלפנינו. שהרי במקרה שלפנינו, הוסיפו תבלין לתבשיל לפני שבת בשעה שהוא לא היה רותח. ומכאן שהתבלין שהוסיפו לקציצות כלל לא התבשל, וכעת בשבת כאשר יניחו מחדש את הסיר על גבי הפלאטה, מיד יתחיל התבלין להתבשל, ויש בזה איסור בישול בשבת.

לכן הדין הוא, שמי שהוסיף תבלין לסיר לפני שבת, ולא בישל את התבלין כראוי, אסור לו בהחלט לחמם את התבשיל בשבת. ובשאלה שלפנינו, אסור היה לחמם את הקציצות בשבת.

ולגבי הדגים, שלהם הוסיפו מלח. אמנם לכל הדעות אסור לבשל בשבת מלח על גבי הפלאטה. אולם המלח שמצוי בזמנינו, נתפרסם שמבשלים אותו בבית החרושת, כי מקורו הוא במי הים, ולאחר ייבושו מרתיחים אותו עד שיצאו ממנו מעט המים שעוד נותרו בו. וכן כתב הגאון הילקוט יוסף שליט"א, שהמלח בזמנינו הוא מלח שהתבשל כבר. ואם כן מלח זה נחשב כבר ל"מבושל" (על כך פנים למנהג הספרדים), ומותר לחזור ולחממו בשבת על גבי פלאטה. ולכן מאכלים שהוסיפו להם מלח, מותר לחמם אותם בשבת על גבי הפלאטה, ואין בדבר איסור משום "בישול" בשבת. אבל מלח מיוחד (מהרי ההימלאיה וכדומה) שלא בישלוהו מעולם (ובארץ ישראל הוא נמכר בצבע ורוד, ומקורו במחצבים ממעמקי האדמה וכדומה), אסור לבשלו בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כך, אסור לשים מלח מהרי ההימלאיה על מאכלים רותחים בכלי שני (צלחת) בשבת? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

שאלה יפה. ובאמת למנהג האשכנזים אין לשים תבלין לא מבושל, או מלח לא מבושל, על גבי מאכל שהוא בכלי שני, אם הוא "גוש". כמו פשטידה וכדומה. אבל למנהג הספרדים שהולכים אחר הוראות מרן, מכיון שהמאכל נמצא כבר בכלי שני, וכלי שני אינו מבשל, יש להקל בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה