הלכה ליום שלישי י"ט אב תשע"ט 20 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב מתתיהו מנחם בן הרב יעקב זצ״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

חימום מאכלים – הצעתו של מרן זצ"ל

בהלכה הקודמת ביארנו, שכשם שאסור לבשל בשבת על גבי אש גלויה, כמו כן אסור לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית. ורק לענין חימום תבשיל שהתבשל כבר לפני שבת, יש חילוק בין אש גלויה לפלאטה חשמלית. שעל גבי אש גלויה אסור אפילו לחמם תבשיל, ואילו על גבי פלאטה חשמלית, מותר לחמם תבשיל בשבת, בתנאי שלא מדובר בתבשיל "לח", כמו מרק, אלא בתבשיל "יבש", כמו חלה או לחם. וביארנו את טעמי הדברים.

תבשיל שרובו רוטב
תבשיל שרובו רוטב, ומיעוטו יבש, כגון מרק ירקות וכדומה, אסור להניחו בשבת על גבי הפלאטה, מפני שבדבר שהוא לח (רטוב), יש בישול אחרי בישול כמו שביארנו. אבל תבשיל שהוא יבש לגמרי, כגון בורקס וכדומה, או חלה של שבת, מותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת, או על גבי כירה המכוסה בטס של מתכת, מפני שבדבר שהוא יבש, אין בו בישול אחרי בישול, ומכיון שנתבשל כבר מערב שבת, אין כאן מעשה איסור לחממו שוב ביום השבת.

מאכל שמיעוטו רוטב
ומאכל שרובו יבש, אך מיעוטו רוטב, כגון אורז, שיש בו מעט לחלוחית, דינו כדין מאכל יבש, שמותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת, מפני שאין בישול אחר בישול ביבש. ואף בדבר שיש בו רוטב, אם החימום גורם לרוטב לרדת מערכו, (ובלשון הפוסקים, שהוא "מצטמק ורע לו", שאינו משתבח בחימום נוסף, אלא להיפך הוא יורד מערכו על ידי כך), מותר לחממו בשבת על גבי פלאטה או כירה המכוסה בטס של מתכת.

אופן שניתן לחמם מאכל לח בשבת
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהרוצה לחמם מאכלים בשבת, ויש בהם רוטב, או שהם לחים לגמרי, כגון מרק ירקות וכדומה (מלבד מים רגילים, שעליהם אין אנו דנים כעת), עדיין ישנה דרך שיוכל לעשות כן בשבת, על ידי שיכוין "שעון שבת", המכבה את הפלאטה בשעה מסויימת, ובשעה שהפלאטה כבויה, יוכל להניח על גביה כל מה שירצה, ואפילו מרק, ואחר כך כשתדלק הפלאטה יתחממו כל המאכלים. ובזה יש להקל אף לכתחילה לצאת מידי כל חשש.

ולכן, הרוצים לחמם מאכלים לחים בשבת בבוקר, או מאכלים שיש בהם ספק אם הם נחשבים לחים או יבשים, יכוונו מראש שעון שבת, שיכבה את הפלאטה בין השעות שמונה לתשע בבוקר יום השבת. ובשעה שהפלאטה כבויה ואינה רותחת, יניחו על גביה את כל המאכלים שהכינו מראש, ובזה יצאו מכל חשש.

ולסיכום: מותר לחמם בשבת על גבי פלאטה, אך ורק מאכלים שבושלו לפני שבת לגמרי. ושהם יבשים, כמו חלה, בורקס וכדומה. אבל מאכל לח, כגון מרק, אין לחממו בשבת. ומותר להניח את המאכלים על גבי הפלאטה בשעה שהיא כבויה על ידי שעון, ואחר כך המאכלים יתחממו כשתדלק הפלאטה. ואז מותר גם להניח על גבי הפלאטה מרק שבושל לפני כניסת השבת. ומותר לעשות כן אף לכתחילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שבוע טוה
תמיד ידעתי שיש אסור שמאכל ברובו לח (מרק) אסור לחמם בשבת
יש הלכה חדשה ? כ"ב תשרי תשפ"א / 10 באוקטובר 2020

מה כוונתך הלכה חדשה? בודאי שאין הלכה חדשה. מה שמרן זצ"ל כתב לגבי חימום דבר לח על ידי שעון שבת, הוא מפני שלדעת הרמב"ם מותר לחמם מאכל לח. ובצירוף הדבר שעושים זאת בדרך של גרמא, יש להקל.

האם מותר להניח חציל ברוטב שאני כמעט בטוח שנחשב לח על הפלטה כשהיא כבויה ולהשאיר שתתחמם? והאם יש דרל לשים את החציל כשהפלטה כבר דלוקה במידה ושכחתי לשים ע"י שאשים את הסיר על מגש מתכת אחר במקרה? כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

אם הוא לח, אין להניחו על הפלאטה כשהיא חמה, אבל מותר להניח כשעדיין אינה דולקת ואחר כך תדלק על ידי שעון. וכמובן שמדובר באופן שהרוטב מבושל כבר כל צרכו. 

מה לגבי תבשיל קפה שבישלתי לפני שבת? ניתן להשתמש באפשרות של הנחה על פלטה כבויה שתידלק? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

כן, יש להקל.

איפה כתב מרן זצ"ל את ההצעה של חימום מאכל לח בשבת שכתבתם בהלכה יומית? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

חזון עובדיה שבת, ח"ד עמוד שמח. ובעוד מקומות.

דובר בהלכה היום על הנחת מאכלים לחים על פלאטה, קודם הפעלת שעון השבת.
האם מותר לעשות ככה גם במים? לשים מים על פלאטה לפני שהיא נדלקת בשעון שבת? י"ג כסלו תשע"ג / 27 בנובמבר 2012

אין לעשות כן במים. ואף שיש מקום להקל בזה אף במים שרתחו לפני שבת, מכל מקום לדעת כמה פוסקים יש חילוק בין מים לבין שאר מאכלים לחים, הואיל והמים אחר שנצטננו, דינם כדבר שלא נתבשל כלל, וחימומם הוא הוא בישולם לכל דבר. ומרן שליט"א בספרו לא היקל בזה במים, אלא במרק וכיוצא בזה. לכן נכון להחמיר בזה במים.

בסיכום ההלכה, מצוין כי מאכל לח, כגון מרק, אין לחמם בשבת. אך אם מניחים את המאכלים על הפלטה כשהיא כבויה ע"י שעון שבת כולל מרק טרק לאחר זמן שעון השבת יפעיל את הפלטה זה מותר גם לכתחילה. 
אני יודע כי לשיטת התמנים ע"פ פסק הרמב"ם אפשרי להוציא מרק מהמקרר ולהניחו על פלטה, האם גם לנו הספרדים מותר?  עד היום לא נהגתי כך היות ובסימן רנג סעיף קטן ט' בקיצור , אסור. י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

לדעת רוב הפוסקים, אין הלכה כדעת הרמב"ם בזה. וכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

האם מותר לשים על הפלטה בשבת, ג'חנון אפוי וקפוא, שמיועד לחימום ולהגשה, שמוכרים במרכולים? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

מותר להניח ג'חנון אפוי ללא רוטב על גבי הפלאטה בשבת שיתחמם.

אני כספרדי יכול בשבת להניח מרק על פליטה כבויה שיתחמם ברגע שתידלק ע"י שעון שבת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אכן, מותר לך להניח מרק (מבושל!) על גבי פלאטה כבויה, שתדלק אחר כך על ידי שעון שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה