הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ט 18 באוגוסט 2019

הטמנה – אלישע בעל כנפיים

בשבוע שעבר ביארנו, את עיקרי דיני הטמנה. שבדורות הקודמים, היו רגילים להטמין את הקדירה (הסיר) בתוך חול או בתוך בגדים, כדי שישמר החום עד לסעודת השבת, שהרי לא היה להם, לא מיחם ולא פלאטה חשמלית. ולכן הוצרכו מאד לענין ההטמנה.

שני סוגי הטמנה
והסברנו שיש שני סוגים של הטמנה. ישנה הטמנה בדבר "המוסיף הבל", כמו למשל שומשום, או פסולת של זיתים, שמחמת ההרכב המיוחד שלהם, הם הולכים ורותחים, ומחממים את הקדירה שטמונה בתוכם יותר ויותר. והטמנה כזו אסורה בהחלט, ואפילו כאשר מטמינים בדברים אלה עוד לפני כניסת השבת, בכל זאת אסרו רבותינו הטמנה כזו שמא יבואו לידי איסור של חילול שבת, כמו שביארנו.

לעומת זאת, ישנה הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל", כלומר, אינו מוסיף חום, אלא שומר על החמימות הטבעית של התבשיל. כמו לדוגמא נוצות, או בגדים וכדומה, שאם רוצים להטמין בתוכם קדירה עם תבשיל, מותר לעשות כן. ובכל זאת אין היתר לעשות כן אלא דוקא כשמטמינים את הקדירה מערב שבת, כלומר, לפני כניסת השבת, אבל בשבת עצמה, אסור להטמין מכל וכל.

אלישע בעל כנפיים
ובמשנה במסכת שבת (דף מט.) שנינו שמותר להטמין ב"כנפי יונה", כלומר בנוצות של יונה, מפני שהנוצות הם דבר שאינו מוסיף הבל. ובגמרא, אמר רבי ינאי, אדם שמניח תפילין, צריך להזהר שיהיה גופו נקי, כמו שהיה נזהר "אלישע בעל כנפיים". ושאלו בגמרא, מדוע קראו לאותו אלישע "בעל כנפיים"? והשיבו, כי פעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל מי שיניח תפילין ינקרו את מוחו. והיה אלישע מניח תפילין, ויצא איתם לשוק, מפני שחשב שלא יראו אותו שוטרי הקיסר. לפתע, ראה אותו שוטר אחד, ברח ממנו אלישע והחל לרוץ. לבסוף, השיג השוטר את אלישע, מיד תפס אלישע את התפילין מראשו והסתיר אותן בין כפות ידיו הסגורות. שאל אותו השוטר, מה זה בידך? השיב לו אלישע, "כנפי יונה", צוה עליו השוטר, פתח את ידיך! פתח אלישע את ידיו ונעשה לו נס ונמצאו בתוך ידיו כנפי יונה. לפיכך קראו לו "אלישע בעל כנפיים". ומדוע אמר אלישע דוקא "כנפי יונה"? מפני שנמשלו ישראל ליונה, שנאמר "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף", וכשם שהיונה, כנפיה מגינות עליה, כך ישראל, המצוות מגינות עליהם.  

הטמנה במגבת והחזרתה
ביארנו שמאחר ומגבת אינה נחשבת לדבר המוסיף הבל, ומטעמים נוספים, נהגו להקל לפרוס מגבת לפני כניסת השבת, על גבי קדירה שמונחת על פלאטה חשמלית. והנוהגים כן, יש להם על מה שיסמכו. ואם כיסו את הקדירה מערב שבת במגבת, וביום השבת אירע שנפלה המגבת, מותר לחזור ולכסות את הקדירה ביום השבת עצמו במגבת. אך זאת רק בתנאי, שנתבשל כבר התבשיל כל צרכו, שאם לא כן, נמצא שעל ידי כיסוי הקדירה הוא ממהר את הבישול ועובר על מלאכת מבשל בשבת.

כלומר, אם התבשיל כבר מבושל לגמרי, הרי שאין כאן חשש של איסור בישול במה שנחזור לכסות אותו בשבת. אבל אם הוא אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לכסותו בשבת, כי יש בזה משום איסור "בישול", שבעזרת הכיסוי ימהר התבשיל להתבשל.

ודין זה שייך אפילו ללא ענין "הטמנה". ולדוגמא, מי שהניח סיר על גבי הפלאטה, והתבשיל אינו מבושל לגמרי, ובשבת עצמה הרים את מכסה הסיר כדי לראות מה מצב התבשיל, והנה הוא רואה שהתבשיל עדיין אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לחזור ולכסות את הקדירה בשבת, כי על ידי הכיסוי הוא ממהר את בישול התבשיל, ויש בזה איסור גמור. ולכן אנשים יראי שמים נזהרים, שמבשלים את החמין היטב היטב עוד לפני השבת, ואם הדבר אינו אפשרי, נזהרים שלא נוגעים בכלל בסיר החמין עד לבוקר יום השבת, כדי שלא יכשלו באיסור בישול בשבת.

זהירות יתירה
יש להזהר כשמכסים סיר במגבת, שלא תגע המגבת בפלאטה החשמלית, פן תפרוץ חס ושלום שריפה מחמת החום. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה