הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ט 18 באוגוסט 2019

הטמנה – אלישע בעל כנפיים

בשבוע שעבר ביארנו, את עיקרי דיני הטמנה. שבדורות הקודמים, היו רגילים להטמין את הקדירה (הסיר) בתוך חול או בתוך בגדים, כדי שישמר החום עד לסעודת השבת, שהרי לא היה להם, לא מיחם ולא פלאטה חשמלית. ולכן הוצרכו מאד לענין ההטמנה.

שני סוגי הטמנה
והסברנו שיש שני סוגים של הטמנה. ישנה הטמנה בדבר "המוסיף הבל", כמו למשל שומשום, או פסולת של זיתים, שמחמת ההרכב המיוחד שלהם, הם הולכים ורותחים, ומחממים את הקדירה שטמונה בתוכם יותר ויותר. והטמנה כזו אסורה בהחלט, ואפילו כאשר מטמינים בדברים אלה עוד לפני כניסת השבת, בכל זאת אסרו רבותינו הטמנה כזו שמא יבואו לידי איסור של חילול שבת, כמו שביארנו.

לעומת זאת, ישנה הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל", כלומר, אינו מוסיף חום, אלא שומר על החמימות הטבעית של התבשיל. כמו לדוגמא נוצות, או בגדים וכדומה, שאם רוצים להטמין בתוכם קדירה עם תבשיל, מותר לעשות כן. ובכל זאת אין היתר לעשות כן אלא דוקא כשמטמינים את הקדירה מערב שבת, כלומר, לפני כניסת השבת, אבל בשבת עצמה, אסור להטמין מכל וכל.

אלישע בעל כנפיים
ובמשנה במסכת שבת (דף מט.) שנינו שמותר להטמין ב"כנפי יונה", כלומר בנוצות של יונה, מפני שהנוצות הם דבר שאינו מוסיף הבל. ובגמרא, אמר רבי ינאי, אדם שמניח תפילין, צריך להזהר שיהיה גופו נקי, כמו שהיה נזהר "אלישע בעל כנפיים". ושאלו בגמרא, מדוע קראו לאותו אלישע "בעל כנפיים"? והשיבו, כי פעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל מי שיניח תפילין ינקרו את מוחו. והיה אלישע מניח תפילין, ויצא איתם לשוק, מפני שחשב שלא יראו אותו שוטרי הקיסר. לפתע, ראה אותו שוטר אחד, ברח ממנו אלישע והחל לרוץ. לבסוף, השיג השוטר את אלישע, מיד תפס אלישע את התפילין מראשו והסתיר אותן בין כפות ידיו הסגורות. שאל אותו השוטר, מה זה בידך? השיב לו אלישע, "כנפי יונה", צוה עליו השוטר, פתח את ידיך! פתח אלישע את ידיו ונעשה לו נס ונמצאו בתוך ידיו כנפי יונה. לפיכך קראו לו "אלישע בעל כנפיים". ומדוע אמר אלישע דוקא "כנפי יונה"? מפני שנמשלו ישראל ליונה, שנאמר "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף", וכשם שהיונה, כנפיה מגינות עליה, כך ישראל, המצוות מגינות עליהם.  

הטמנה במגבת והחזרתה
ביארנו שמאחר ומגבת אינה נחשבת לדבר המוסיף הבל, ומטעמים נוספים, נהגו להקל לפרוס מגבת לפני כניסת השבת, על גבי קדירה שמונחת על פלאטה חשמלית. והנוהגים כן, יש להם על מה שיסמכו. ואם כיסו את הקדירה מערב שבת במגבת, וביום השבת אירע שנפלה המגבת, מותר לחזור ולכסות את הקדירה ביום השבת עצמו במגבת. אך זאת רק בתנאי, שנתבשל כבר התבשיל כל צרכו, שאם לא כן, נמצא שעל ידי כיסוי הקדירה הוא ממהר את הבישול ועובר על מלאכת מבשל בשבת.

כלומר, אם התבשיל כבר מבושל לגמרי, הרי שאין כאן חשש של איסור בישול במה שנחזור לכסות אותו בשבת. אבל אם הוא אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לכסותו בשבת, כי יש בזה משום איסור "בישול", שבעזרת הכיסוי ימהר התבשיל להתבשל.

ודין זה שייך אפילו ללא ענין "הטמנה". ולדוגמא, מי שהניח סיר על גבי הפלאטה, והתבשיל אינו מבושל לגמרי, ובשבת עצמה הרים את מכסה הסיר כדי לראות מה מצב התבשיל, והנה הוא רואה שהתבשיל עדיין אינו מבושל לגמרי, הרי שאסור בהחלט לחזור ולכסות את הקדירה בשבת, כי על ידי הכיסוי הוא ממהר את בישול התבשיל, ויש בזה איסור גמור. ולכן אנשים יראי שמים נזהרים, שמבשלים את החמין היטב היטב עוד לפני השבת, ואם הדבר אינו אפשרי, נזהרים שלא נוגעים בכלל בסיר החמין עד לבוקר יום השבת, כדי שלא יכשלו באיסור בישול בשבת.

זהירות יתירה
יש להזהר כשמכסים סיר במגבת, שלא תגע המגבת בפלאטה החשמלית, פן תפרוץ חס ושלום שריפה מחמת החום. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה