הלכה ליום שישי ט"ו אב תשע"ט 16 באוגוסט 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - מפיבושת – "אביי הוה" – לבקש כסף מאבי הכלה

לקט תשובות שנמסרו לאחרונה

שאלה: למדנו שאסור לקרוא לרב בשם הפרטי, אם כך, איך דוד המלך קרא למפיבושת "מפיבושת" בשמו?

תשובה: אמנם אסור לתלמיד לקרוא לרבו בשמו. וכן אמרו רבותינו (בסנהדרין ק.): מפני מה נענש גיחזי? מפני שקרא לאלישע בשמו. והכוונה היא, אפילו שלא בפני רבו, שמזכיר את שמו בלי תואר כבוד. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (ביורה דעה סימן רמב סעיף טז).

ואמנם נכון הוא שאמרו רבותינו (בברכות ד.) שהיה דוד המלך מתייעץ בכל דבר עם מפיבושת רבו, והיה אומר לו: "מפיבושת רבי, יפה דנתי? יפה טיהרתי? יפה טימאתי?". ולכאורה באמת צריך להבין, איך דוד המלך קרא למפיבושת בשמו הפרטי?

והגאון רבינו חיים אלפאנדארי (מגדולי רבותינו חכמי קושטא, בעל ספר "אש דת") בספר הדרושים שלו "אור החיים" (המודפס בסוף שו"ת מהר"י קצבי, דרוש ז) מסביר את הדברים, שבאמת, "מפיבושת" לא היה שמו האמיתי של מפיבושת, אלא כינוי שכינה דוד את מפיבושת, כדי לכבד אותו. וכן מבואר בדברי רבותינו (בברכות שם): לא מפיבושת שמו, אלא איש בושת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת? שהיה מבייש פני דוד בהלכה, לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב, ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו, בני אם חכם לבך, ישמח לבי גם אני". נמצאנו למדים, שמפיבושת היה כינוי שכינו את איש בושת, כדי לכבד אותו, שהיה כל כך חכם בתורה עד שהיו כולם מתביישים לפניו. ולכן לא היה איסור לכנות את מפיבושת בשמו זה.

 

שאלה: כתוב בסידורים, בתפלת שחרית כשאומרים "אביי הוה מסדר סדר המערכה", להפסיק קצת בין המילה "אביי" למילה "הוה". מדוע?

תשובה: כאשר קוראים ברציפות את המילים "אביי הוה", עלול הדבר להשמע כאילו מזכיר בפיו שם שמים ממש, (שהוא שם הויה שאסור להזכירו לעולם, והוא שם בן ארבע אותיות, יו"ד וה"א וי"ו וה"א). ולכן יש שנזהרו שלא להצמיד את שני המילים הללו ברציפות, כדי שלא להכשל בהזכרת שם שמים. ואף על פי שמעיקר הדין יש להקל בזה, שהרי כתבו התוספות (בשבועות לה.) שכאשר אינו מתכוין להזכרת השם אין בכך כלום, וכן כתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ח סימן יא אות ז). מכל מקום הגאון בן איש חי (פרשת מקץ) כתב להזהר בזה. וגם  מרן זצ"ל הסכים שנכון להזהר בזה.

 

שאלה: מה היתה עמדתו של מרן זצ"ל לגבי בחורים שדורשים סכומים גבוהים מאבי הכלה?

תשובה: יש בענין זה מקרים מיוחדים שבהם התשובה עלולה להשתנות, אבל באופן כללי, מרן זצ"ל דיבר בגנותם של אותם בחורים, (וכן הדין לגבי אבותיהם של אותם בחורים), שלפני שמשתדכים, או בשעת ה"וורט" (אירוסין) שעושים, מלחיצים את אבי הכלה (ולפעמים גם את אבי החתן) בלחץ גדול, כדי לאלץ אותו לקבל על עצמו התחייבויות שהוא אינו יכול לעמוד בהם, ומפצירים בו לקחת הלוואות למעלה מכוחותיו. עד שכמעט אין יכולת למי שיש לו כמה בנות, להשיא את בנותיו בזמנינו בצורה סבירה.

ואמר מרן זצ"ל, שבאמת היא מידה טובה להורים, לסייע לילדיהם כמה שיוכלו, אבל הוסיף, כי איה הוא מוסר הכליות של אותם בני ישיבה שמעמיסים על הוריהם כל כך? אמת היא, אמר מרן זצ"ל, שכל חמודות תבל ראויים הם לתלמידי חכמים, אבל מכאן ועד העומס הרב על ההורים, שמחמת בושה דוחקים את עצמם להשיא את בנותיהם, זו אינה תורה!

והוסיף מרן זצ"ל, שבדורות הקודמים היו תלמידי חכמים חיים בדחקות בדירות קטנות ולחם צר, ורהיטים ישנים ומועטים. ולא העמיסו על אחרים. ועוד סיפר מרן זצ"ל, שמורינו רבי יעקב עדס זצ"ל, בעצם יום חופתו, לקח בהשאלה מעיל (ז'קט) לחתונתו, ודר בבקתה עלובה, וכל זאת על אף שהיה בנו של אחד מגדולי הדור המפורסמים (רבי אברהם חיים עדס זצ"ל, שהיה מגדולי רבני חלאב בעיר ירושלים), והיה מובחר בין בני התורה אז. (וראה בהרחבה באביר הרועים ח"א עמוד 181). וה' יזכינו לעושר וכבוד, ולראות בשמחת כל בנינו ובנותינו מתוך שלוה ונחת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה