הלכה ליום שישי ט"ו אב תשע"ט 16 באוגוסט 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - מפיבושת – "אביי הוה" – לבקש כסף מאבי הכלה

לקט תשובות שנמסרו לאחרונה

שאלה: למדנו שאסור לקרוא לרב בשם הפרטי, אם כך, איך דוד המלך קרא למפיבושת "מפיבושת" בשמו?

תשובה: אמנם אסור לתלמיד לקרוא לרבו בשמו. וכן אמרו רבותינו (בסנהדרין ק.): מפני מה נענש גיחזי? מפני שקרא לאלישע בשמו. והכוונה היא, אפילו שלא בפני רבו, שמזכיר את שמו בלי תואר כבוד. וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (ביורה דעה סימן רמב סעיף טז).

ואמנם נכון הוא שאמרו רבותינו (בברכות ד.) שהיה דוד המלך מתייעץ בכל דבר עם מפיבושת רבו, והיה אומר לו: "מפיבושת רבי, יפה דנתי? יפה טיהרתי? יפה טימאתי?". ולכאורה באמת צריך להבין, איך דוד המלך קרא למפיבושת בשמו הפרטי?

והגאון רבינו חיים אלפאנדארי (מגדולי רבותינו חכמי קושטא, בעל ספר "אש דת") בספר הדרושים שלו "אור החיים" (המודפס בסוף שו"ת מהר"י קצבי, דרוש ז) מסביר את הדברים, שבאמת, "מפיבושת" לא היה שמו האמיתי של מפיבושת, אלא כינוי שכינה דוד את מפיבושת, כדי לכבד אותו. וכן מבואר בדברי רבותינו (בברכות שם): לא מפיבושת שמו, אלא איש בושת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת? שהיה מבייש פני דוד בהלכה, לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב, ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו, בני אם חכם לבך, ישמח לבי גם אני". נמצאנו למדים, שמפיבושת היה כינוי שכינו את איש בושת, כדי לכבד אותו, שהיה כל כך חכם בתורה עד שהיו כולם מתביישים לפניו. ולכן לא היה איסור לכנות את מפיבושת בשמו זה.

 

שאלה: כתוב בסידורים, בתפלת שחרית כשאומרים "אביי הוה מסדר סדר המערכה", להפסיק קצת בין המילה "אביי" למילה "הוה". מדוע?

תשובה: כאשר קוראים ברציפות את המילים "אביי הוה", עלול הדבר להשמע כאילו מזכיר בפיו שם שמים ממש, (שהוא שם הויה שאסור להזכירו לעולם, והוא שם בן ארבע אותיות, יו"ד וה"א וי"ו וה"א). ולכן יש שנזהרו שלא להצמיד את שני המילים הללו ברציפות, כדי שלא להכשל בהזכרת שם שמים. ואף על פי שמעיקר הדין יש להקל בזה, שהרי כתבו התוספות (בשבועות לה.) שכאשר אינו מתכוין להזכרת השם אין בכך כלום, וכן כתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ח סימן יא אות ז). מכל מקום הגאון בן איש חי (פרשת מקץ) כתב להזהר בזה. וגם  מרן זצ"ל הסכים שנכון להזהר בזה.

 

שאלה: מה היתה עמדתו של מרן זצ"ל לגבי בחורים שדורשים סכומים גבוהים מאבי הכלה?

תשובה: יש בענין זה מקרים מיוחדים שבהם התשובה עלולה להשתנות, אבל באופן כללי, מרן זצ"ל דיבר בגנותם של אותם בחורים, (וכן הדין לגבי אבותיהם של אותם בחורים), שלפני שמשתדכים, או בשעת ה"וורט" (אירוסין) שעושים, מלחיצים את אבי הכלה (ולפעמים גם את אבי החתן) בלחץ גדול, כדי לאלץ אותו לקבל על עצמו התחייבויות שהוא אינו יכול לעמוד בהם, ומפצירים בו לקחת הלוואות למעלה מכוחותיו. עד שכמעט אין יכולת למי שיש לו כמה בנות, להשיא את בנותיו בזמנינו בצורה סבירה.

ואמר מרן זצ"ל, שבאמת היא מידה טובה להורים, לסייע לילדיהם כמה שיוכלו, אבל הוסיף, כי איה הוא מוסר הכליות של אותם בני ישיבה שמעמיסים על הוריהם כל כך? אמת היא, אמר מרן זצ"ל, שכל חמודות תבל ראויים הם לתלמידי חכמים, אבל מכאן ועד העומס הרב על ההורים, שמחמת בושה דוחקים את עצמם להשיא את בנותיהם, זו אינה תורה!

והוסיף מרן זצ"ל, שבדורות הקודמים היו תלמידי חכמים חיים בדחקות בדירות קטנות ולחם צר, ורהיטים ישנים ומועטים. ולא העמיסו על אחרים. ועוד סיפר מרן זצ"ל, שמורינו רבי יעקב עדס זצ"ל, בעצם יום חופתו, לקח בהשאלה מעיל (ז'קט) לחתונתו, ודר בבקתה עלובה, וכל זאת על אף שהיה בנו של אחד מגדולי הדור המפורסמים (רבי אברהם חיים עדס זצ"ל, שהיה מגדולי רבני חלאב בעיר ירושלים), והיה מובחר בין בני התורה אז. (וראה בהרחבה באביר הרועים ח"א עמוד 181). וה' יזכינו לעושר וכבוד, ולראות בשמחת כל בנינו ובנותינו מתוך שלוה ונחת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה