הלכה ליום רביעי י"ג אב תשע"ט 14 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ראובן לוי ז"ל בן רחל תחי'

לעילוי נשמת ראובן לוי ז"ל היקר באדם
במלאת שלושים יום להסתלקותו
תהיה נשמתו בצרור החיים אמן

הוקדש על ידי

אבישי

פלאטה חשמלית

אתמול ביארנו, שאסרו רבותינו להניח תבשיל, שעדיין אינו מבושל לגמרי, על גבי כירה עם גחלים, מפני שחששו שמא יטעה האדם ויחתה (יערבב) את הגחלים בשבת, כדי להגדיל את חום האש.

והזכרנו שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מותר מן הדין להניח תבשיל שלא התבשל כל צרכו על גבי כיריים של אש שמצויות בזמנינו, שהרי בכיריים הללו אין גחלים בכלל. ואף על פי שיש מקום להחמיר בזה, לכסות את האש באיזה כיסוי, וכן לכסות את כפתורי הכיריים, כדי שלא יטעו להגביר או להנמיך את האש בשבת. מכל מקום מעיקר הדין, מותר להניח תבשיל על גבי כיריים כאלה בשבת, מאחר ואין בהן גחלים.

וממוצא הדברים נלמד, שבפלאטה חשמלית של שבת, שאין האש שבתוכה ניכרת כלל, והיא מכוסה בטס של מתכת מעצם יצירתה, הרי דינה הוא כדין כירה גרופה וקטומה (כירה שפינו את הגחלים שבתוכה, או שכיסו אותם, שאז מותר להניח עליה תבשיל כמו שביארנו), ויש להקל להניח על גביה תבשיל מערב שבת, כגון "חמין", כדי שיגמר הבישול שלו ביום השבת עצמו. ואין חובה כלל להניח על גבי הפלאטה טס של מתכת, מכיון שבלאו הכי האש שבפלאטה מכוסה על ידי המתכת. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל.

ויש עוד טעמים להקל בזה שנידונו בארוכה בספרי הפוסקים. ויש מחמירים גם בפלאטה חשמלית, להניח על גביה טס של מתכת שיפסיק בין קדירת התבשיל למאכל. ומכל מקום מעיקר הדין יש להקל בזה בפשיטות, גם בלא טס של מתכת.

ואצל הספרדים ובני עדות המזרח, שהולכים אחר הוראות מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כבר פשט המנהג להקל בדבר זה, ומשהים על גבי הפלאטה החשמלית את החמין של שבת, אף על פי שהוא עדיין אינו מבושל בכניסת השבת. ואינם מניחים טס של מתכת או הפסק אחר בין הפלאטה לבין התבשיל. ובין המיקלים תלמידי חכמים צדיקים וחסידים.

אולם ישנם בזמנינו אנשים, שאינם יודעים כלל את דיני התורה, ובכל זאת הם רוצים לשמור שבת, וטועים לחשוב, שמותר לבשל על גבי פלאטה חשמלית בשבת, וכך הם מטגנים ומבשלים ועושים כל מעשיהם כבימות החול, אלא שעושים הכל על גבי פלאטה חשמלית. ויש להזהירם, כי המבשל על גבי פלאטה חשמלית עובר על איסור חילול שבת ממש. וכל ההיתר בזה, אינו אלא להניח תבשילים על גבי הפלאטה לפני כניסת השבת, או לחמם מאכלים שכבר בושלו לפני השבת, כאשר הם אינם נוזליים, וכפי שנבאר בעזרת ה'.

ולסיכום: מותר להשהות מערב שבת תבשיל שלא נתבשל כל צרכו על גבי פלאטה חשמלית של שבת, ובזה יש להקל בפשיטות גם בלא הפסק של טס מתכת.

וכל זה לענין הנחת תבשיל מערב שבת לצורך השבת, אבל ביום השבת עצמו, יש פרטי דינים בזה, שיבוארו להלן.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בהלכה "מכל מקום מעיקר הדין, מותר להניח תבשיל על גבי כיריים כאלה בשבת , מאחר ואין בהן גחלים." , הרי מדובר בתבשיל שלא מבושל כל צרכו ואיך יהיה מותר להניחו מעיקר הדין על אש גלויה ביום השבת?? כאשר כיסוי הכפתורים והאש בטס מתכת לא חובה מעיקר הדין? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

הכוונה היא להנחה מערב שבת, כלומר, לפני כניסת השבת, וכמו שמוסבר שוב בהמשך הדברים.

האם מותר להשים בשבת חלה (שנתיישן) פרוס על פלאטה או חלה קפוא ולעשות צנומים או צריכים להחמיר ולהשים על גבי טס מתכת? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

מותר להניח חלה וכדומה על הפלאטה ישירות, כדי שיתייבשו ויעשו כמו צנימים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה