הלכה ליום רביעי כ"א תמוז תשע"ט 24 ביולי 2019

התולה בזכות עצמו

שאלה: אני אדם אמיד ברוך ה', ואני נותן הרבה צדקה. נקלעתי למצוקה, וביקשתי שה' יזכור לי את הצדקה שאני עושה ובזכות זה יושיע אותי. חבר אמר לי שאסור לומר כך. האם זה נכון?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף י:), אמר רבי יוחנן בשם רבי יוסי בן זמרא, כל התולה בזכות עצמו, תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים, תולין לו בזכות עצמו. כלומר, כל מי שמבקש בתפלתו שה' יעזור לו מפני זכויות שיש בידו, אם יענו לו מן השמים, לא יהיה הדבר בזכות זכויותיו, כי תפילה כזו אינה רצויה כל כך לפני ה'. ואילו להיפך, מי שמבקש מה' שיעזור לו בזכות אחרים, כמו אבותיו וכדומה, הרי שתפילה כזו רצויה לפני ה'.

וכן אמרו בגמרא, שמשה רבינו ביקש מה' שיעשה את רצונו בזכות אחרים, כמו שאמר משה: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ". ובסופו של דבר הקדוש ברוך הוא נענה לתפלתו בזכות עצמו, שנאמר: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו". ולעומת זאת חזקיהו המלך ביקש מה' שיענה לו וירפא אותו בזכות עצמו, שנאמר: "זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל". וכאשר נענה ה' לתפלתו אמר לו: "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". כלומר, לא בזכותך אני נענה לתפלתך, אלא בזכות דוד עבדי.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל, ברכות י:) הסביר, שגם חזקיהו המלך הזכיר את הזכויות של אבותיו, ולא תלה את הכל בזכות עצמו, אולם את רוב מעייניו תלה בצדקות שהוא עשה בעצמו, שכמעט לא היה מלך צדיק ממנו, ואילו את זכות אבותיו לא הזכיר אלא כדבר נוסף, המצטרף אל העיקר. אבל משה רבינו לרוב ענוותנותו, לא הזכיר את זכותו בכלל.

ומכאן אנו למדים, שלא נכון הדבר, שכאשר אדם מתפלל לפני ה', יזכיר את זכויותיו, שהרי עדיין אנו רחוקים מאד מלעשות את רצונו של ה' יתברך כראוי.

לעומת זאת, כתב רבינו האר"י, שכאשר אדם מתפלל בשעת צרה, נכון הדבר שיזכיר את זכויותיו בתפלתו, ועל ידי כך תשמע תפלתו יותר. והדברים קשים, שלכאורה בגמרא מבואר בפירוש שלא כדברי רבינו האר"י.

ומרן החיד"א בספר חומת אנך (דף יט ע"ג) הביא בענין זה, דברים שדרש הרב הקדוש רבי יהודה חאביליו, על מה שאמר יעקב אבינו בשעה שהתפלל לה' יתברך: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ", שכוונתו של יעקב אבינו היתה לרמוז, על מה שעשה הרבה צדקה, ועל ידי כך נתמעט ממונו מכל החסדים שעשה. ועל זה אמר "קטונתי מכל החסדים". והדברים עולים בקנה אחד עם דברי רבינו האר"י, שבשעת צרה ראוי לו לאדם להזכיר את זכויותיו לפני ה' יתברך.

והוסיף על כך מרן החיד"א, דבר נפלא, שעל ידו יתיישבו הדברים. וזו לשון מרן החיד"א: ואני הדל למדתי מזה, שכשמזכיר זכויותיו בעת צרה, יהיה בדרך נעלם (כלומר, בלשון רמז, כמו שיעקב אמר "קטונתי מכל החסדים", ולא הזכיר בפירוש שעשה מצוות), שאם יזכיר את זכויותיו בפירוש, יקטרגו עליו, שהמצוות לא היו כתקנן. עד כאן דברי החיד"א.

נמצא אם כן, שכשאדם נמצא בצרה, ראוי לו להזכיר את זכויותיו, אם אמנם יש לו זכויות מיוחדות, אך לא יאמר בפירוש "זכור לי שעשיתי מצוות וחסדים ולמדתי תורה" וכיוצא בזה, שהרי בגמרא אמרו בפירוש שלא נכון לנהוג כך, אלא יאמר בדרך רמז, שיכולה להשתמע לשני פנים. לדוגמא, אם למד הרבה תורה, והוא זקוק לרפואה, יאמר: יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה כדי שאוכל להמשיך לעסוק בתורה. וכן על זה הדרך.

וה' ישמע תפלתינו. אמן.

 

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

הסיבה שאונן אסור במצוות
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה