הלכה ליום רביעי כ"א תמוז תשע"ט 24 ביולי 2019

התולה בזכות עצמו

שאלה: אני אדם אמיד ברוך ה', ואני נותן הרבה צדקה. נקלעתי למצוקה, וביקשתי שה' יזכור לי את הצדקה שאני עושה ובזכות זה יושיע אותי. חבר אמר לי שאסור לומר כך. האם זה נכון?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף י:), אמר רבי יוחנן בשם רבי יוסי בן זמרא, כל התולה בזכות עצמו, תולין לו בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים, תולין לו בזכות עצמו. כלומר, כל מי שמבקש בתפלתו שה' יעזור לו מפני זכויות שיש בידו, אם יענו לו מן השמים, לא יהיה הדבר בזכות זכויותיו, כי תפילה כזו אינה רצויה כל כך לפני ה'. ואילו להיפך, מי שמבקש מה' שיעזור לו בזכות אחרים, כמו אבותיו וכדומה, הרי שתפילה כזו רצויה לפני ה'.

וכן אמרו בגמרא, שמשה רבינו ביקש מה' שיעשה את רצונו בזכות אחרים, כמו שאמר משה: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ". ובסופו של דבר הקדוש ברוך הוא נענה לתפלתו בזכות עצמו, שנאמר: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם, לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו". ולעומת זאת חזקיהו המלך ביקש מה' שיענה לו וירפא אותו בזכות עצמו, שנאמר: "זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל". וכאשר נענה ה' לתפלתו אמר לו: "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי". כלומר, לא בזכותך אני נענה לתפלתך, אלא בזכות דוד עבדי.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל, ברכות י:) הסביר, שגם חזקיהו המלך הזכיר את הזכויות של אבותיו, ולא תלה את הכל בזכות עצמו, אולם את רוב מעייניו תלה בצדקות שהוא עשה בעצמו, שכמעט לא היה מלך צדיק ממנו, ואילו את זכות אבותיו לא הזכיר אלא כדבר נוסף, המצטרף אל העיקר. אבל משה רבינו לרוב ענוותנותו, לא הזכיר את זכותו בכלל.

ומכאן אנו למדים, שלא נכון הדבר, שכאשר אדם מתפלל לפני ה', יזכיר את זכויותיו, שהרי עדיין אנו רחוקים מאד מלעשות את רצונו של ה' יתברך כראוי.

לעומת זאת, כתב רבינו האר"י, שכאשר אדם מתפלל בשעת צרה, נכון הדבר שיזכיר את זכויותיו בתפלתו, ועל ידי כך תשמע תפלתו יותר. והדברים קשים, שלכאורה בגמרא מבואר בפירוש שלא כדברי רבינו האר"י.

ומרן החיד"א בספר חומת אנך (דף יט ע"ג) הביא בענין זה, דברים שדרש הרב הקדוש רבי יהודה חאביליו, על מה שאמר יעקב אבינו בשעה שהתפלל לה' יתברך: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ", שכוונתו של יעקב אבינו היתה לרמוז, על מה שעשה הרבה צדקה, ועל ידי כך נתמעט ממונו מכל החסדים שעשה. ועל זה אמר "קטונתי מכל החסדים". והדברים עולים בקנה אחד עם דברי רבינו האר"י, שבשעת צרה ראוי לו לאדם להזכיר את זכויותיו לפני ה' יתברך.

והוסיף על כך מרן החיד"א, דבר נפלא, שעל ידו יתיישבו הדברים. וזו לשון מרן החיד"א: ואני הדל למדתי מזה, שכשמזכיר זכויותיו בעת צרה, יהיה בדרך נעלם (כלומר, בלשון רמז, כמו שיעקב אמר "קטונתי מכל החסדים", ולא הזכיר בפירוש שעשה מצוות), שאם יזכיר את זכויותיו בפירוש, יקטרגו עליו, שהמצוות לא היו כתקנן. עד כאן דברי החיד"א.

נמצא אם כן, שכשאדם נמצא בצרה, ראוי לו להזכיר את זכויותיו, אם אמנם יש לו זכויות מיוחדות, אך לא יאמר בפירוש "זכור לי שעשיתי מצוות וחסדים ולמדתי תורה" וכיוצא בזה, שהרי בגמרא אמרו בפירוש שלא נכון לנהוג כך, אלא יאמר בדרך רמז, שיכולה להשתמע לשני פנים. לדוגמא, אם למד הרבה תורה, והוא זקוק לרפואה, יאמר: יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה כדי שאוכל להמשיך לעסוק בתורה. וכן על זה הדרך.

וה' ישמע תפלתינו. אמן.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על פירות מורכבים

שאלה: האם יש לברך ברכת שהחיינו כשאוכלים פעם ראשונה בשנה פירות הדר, כגון אשכוליות או תפוזים? תשובה: ראשית נקדים את עיקר הדין, שהאוכל פרי חדש, שלא אכל ממנו באותה השנה, לאחר שמברך על הפרי את ברכתו הראוייה לו, כגון בורא פרי העץ, צריך לברך גם כן ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וכפי ......

לקריאת ההלכה

דין איסור בשר בחלב

נאמר בתורתנו הקדושה שלש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (בספר שמות כג, ובפרק לד. ובספר דברים יד.) ודרשו בגמרא (חולין קיד.) שפעם אחת שנזכר איסור זה בתורה, באה ללמד על איסור אכילת בשר בחלב. ופעם אחת באה ללמד על איסור בישול בשר בחלב, ופעם אחת באה לאיסור הנאה. ולכן אף שלא מצינו בתורה איסור לבשל ......

לקריאת ההלכה