הלכה ליום שישי ט"ז תמוז תשע"ט 19 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - טילטול אגרטל עם פרחים – הכריעות באמירת הקדיש – ללכת לבד בחודש תמוז

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) בשבת ואזה (אגרטל) עם פרחים, או שיש בזה איסור "מוקצה"?

תשובה: כבר הזכרנו את דברי הפוסקים, שדנו לגבי הכנסת ענפי פרחים ובשמים לתוך מים בשבת. והבאנו את דברי מרן זצ"ל, שבענפים של בשמים וכדומה (שהם מוכנים בבית ותלושים), יש להקל בזה בפשיטות להניחם במים בשבת, (ורק בניצני פרחים שיפתחו מחמת המים יש מקום להחמיר).

ומדברי כל הפוסקים הללו מבואר, שבודאי שמותר לטלטל בשבת אגרטל עם פרחים וענפים שונים המיועדים ליופי ולריח טוב, ולכן אם צריכים לפנות מן השולחן את הפרחים הללו, כדי להחליף מפה וכדומה, מותר לקחתם ולהניחם במקום אחר, ולאחר מכן להשיבם אל השולחן.

אולם כאן המקום להזהיר, שאם מניחים את הפרחים על גבי השלחן שאוכלים עליו, נכון להזהר שאם ישנם חרקים קטנים שרוחשים על גבי הפרחים, הרי שהם יכולים בנקל ליפול על המאכלים המונחים מתחת לפרחים, ולכן במקרה כזה נכון להמנע מלהניח פרחים על גבי השלחן בשעת הסעודה.

 

שאלה: בהמשך להלכות הכריעות בתפילה, נשמח לדעת כיצד ומתי יש לכרוע באמירת קדיש?

תשובה: יש כמה מקומות בקדיש שנהגו לכרוע בהם. והכריעות הללו צריכות להיות כמו שאנו כורעים בשעת תפלת העמידה בתחילת ברכת "מגן אברהם" וכן בסופה, וכן באמירת "מודים" ועוד. ונחלקו רבותינו הראשונים באיזה מקומות בקדיש יש לכרוע. ומרן השלחן ערוך (בסימן נו) הביא להלכה את דברי הכל בו ורבי דוד אבודרהם, שכתבו שיש לכרוע בחמש מקומות בקדיש, ואלו הן:

כשאומר "יתגדל". כשאומר "יהא שמיה רבא". כשאומר "יתברך", כשאומר "בריך הוא". וכן כשאומר "ואמרו אמן" בסוף החצי הראשון של הקדיש (כלומר, לאחר שאומר "דאמירן בעלמא").

 

שאלה: האם ישנה בעיה ללכת לבד בחודש תמוז?

תשובה: יש להזהר שלא ללכת בימים הללו לבד, מתחילת השעה הרביעית של היום ועד סוף השעה התשיעית (כלומר, בערך מהשעה עשר בבוקר (בארץ ישראל) במשך קרוב לשבע שעות). מפני שיש סכנה בזמנים הללו, ששולט בהם "מזיק" ושמו "קטב מרירי". ומבואר בגמרא (פסחים קיא:) שענין זה נוהג מתחילת חודש תמוז. וכן פסק בביאור הלכה (סימן תקנא). אולם עיקר הזהירות בזה היא דוקא כשהולך לבדו במקום שלא נמצאים שם בני אדם, כמו ביערות ובדרכים, וכל שכן מי שמטייל לבדו בהרים ובשדות בחוץ לארץ. אבל ללכת לבד בתוך העיר, ובפרט על יד בתים שיש בהם מזוזה, לא נוהגים לחשוש לענין זה כלל. וכן פסק באשל אברהם (מבוטשאטש, ועוד אחרונים. וראה חזו"ע ארבע תעניות עמוד קכז).

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה