הלכה ליום שישי ט"ז תמוז תשע"ט 19 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - טילטול אגרטל עם פרחים – הכריעות באמירת הקדיש – ללכת לבד בחודש תמוז

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) בשבת ואזה (אגרטל) עם פרחים, או שיש בזה איסור "מוקצה"?

תשובה: כבר הזכרנו את דברי הפוסקים, שדנו לגבי הכנסת ענפי פרחים ובשמים לתוך מים בשבת. והבאנו את דברי מרן זצ"ל, שבענפים של בשמים וכדומה (שהם מוכנים בבית ותלושים), יש להקל בזה בפשיטות להניחם במים בשבת, (ורק בניצני פרחים שיפתחו מחמת המים יש מקום להחמיר).

ומדברי כל הפוסקים הללו מבואר, שבודאי שמותר לטלטל בשבת אגרטל עם פרחים וענפים שונים המיועדים ליופי ולריח טוב, ולכן אם צריכים לפנות מן השולחן את הפרחים הללו, כדי להחליף מפה וכדומה, מותר לקחתם ולהניחם במקום אחר, ולאחר מכן להשיבם אל השולחן.

אולם כאן המקום להזהיר, שאם מניחים את הפרחים על גבי השלחן שאוכלים עליו, נכון להזהר שאם ישנם חרקים קטנים שרוחשים על גבי הפרחים, הרי שהם יכולים בנקל ליפול על המאכלים המונחים מתחת לפרחים, ולכן במקרה כזה נכון להמנע מלהניח פרחים על גבי השלחן בשעת הסעודה.

 

שאלה: בהמשך להלכות הכריעות בתפילה, נשמח לדעת כיצד ומתי יש לכרוע באמירת קדיש?

תשובה: יש כמה מקומות בקדיש שנהגו לכרוע בהם. והכריעות הללו צריכות להיות כמו שאנו כורעים בשעת תפלת העמידה בתחילת ברכת "מגן אברהם" וכן בסופה, וכן באמירת "מודים" ועוד. ונחלקו רבותינו הראשונים באיזה מקומות בקדיש יש לכרוע. ומרן השלחן ערוך (בסימן נו) הביא להלכה את דברי הכל בו ורבי דוד אבודרהם, שכתבו שיש לכרוע בחמש מקומות בקדיש, ואלו הן:

כשאומר "יתגדל". כשאומר "יהא שמיה רבא". כשאומר "יתברך", כשאומר "בריך הוא". וכן כשאומר "ואמרו אמן" בסוף החצי הראשון של הקדיש (כלומר, לאחר שאומר "דאמירן בעלמא").

 

שאלה: האם ישנה בעיה ללכת לבד בחודש תמוז?

תשובה: יש להזהר שלא ללכת בימים הללו לבד, מתחילת השעה הרביעית של היום ועד סוף השעה התשיעית (כלומר, בערך מהשעה עשר בבוקר (בארץ ישראל) במשך קרוב לשבע שעות). מפני שיש סכנה בזמנים הללו, ששולט בהם "מזיק" ושמו "קטב מרירי". ומבואר בגמרא (פסחים קיא:) שענין זה נוהג מתחילת חודש תמוז. וכן פסק בביאור הלכה (סימן תקנא). אולם עיקר הזהירות בזה היא דוקא כשהולך לבדו במקום שלא נמצאים שם בני אדם, כמו ביערות ובדרכים, וכל שכן מי שמטייל לבדו בהרים ובשדות בחוץ לארץ. אבל ללכת לבד בתוך העיר, ובפרט על יד בתים שיש בהם מזוזה, לא נוהגים לחשוש לענין זה כלל. וכן פסק באשל אברהם (מבוטשאטש, ועוד אחרונים. וראה חזו"ע ארבע תעניות עמוד קכז).

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה