הלכה ליום שישי ט"ז תמוז תשע"ט 19 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - טילטול אגרטל עם פרחים – הכריעות באמירת הקדיש – ללכת לבד בחודש תמוז

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) בשבת ואזה (אגרטל) עם פרחים, או שיש בזה איסור "מוקצה"?

תשובה: כבר הזכרנו את דברי הפוסקים, שדנו לגבי הכנסת ענפי פרחים ובשמים לתוך מים בשבת. והבאנו את דברי מרן זצ"ל, שבענפים של בשמים וכדומה (שהם מוכנים בבית ותלושים), יש להקל בזה בפשיטות להניחם במים בשבת, (ורק בניצני פרחים שיפתחו מחמת המים יש מקום להחמיר).

ומדברי כל הפוסקים הללו מבואר, שבודאי שמותר לטלטל בשבת אגרטל עם פרחים וענפים שונים המיועדים ליופי ולריח טוב, ולכן אם צריכים לפנות מן השולחן את הפרחים הללו, כדי להחליף מפה וכדומה, מותר לקחתם ולהניחם במקום אחר, ולאחר מכן להשיבם אל השולחן.

אולם כאן המקום להזהיר, שאם מניחים את הפרחים על גבי השלחן שאוכלים עליו, נכון להזהר שאם ישנם חרקים קטנים שרוחשים על גבי הפרחים, הרי שהם יכולים בנקל ליפול על המאכלים המונחים מתחת לפרחים, ולכן במקרה כזה נכון להמנע מלהניח פרחים על גבי השלחן בשעת הסעודה.

 

שאלה: בהמשך להלכות הכריעות בתפילה, נשמח לדעת כיצד ומתי יש לכרוע באמירת קדיש?

תשובה: יש כמה מקומות בקדיש שנהגו לכרוע בהם. והכריעות הללו צריכות להיות כמו שאנו כורעים בשעת תפלת העמידה בתחילת ברכת "מגן אברהם" וכן בסופה, וכן באמירת "מודים" ועוד. ונחלקו רבותינו הראשונים באיזה מקומות בקדיש יש לכרוע. ומרן השלחן ערוך (בסימן נו) הביא להלכה את דברי הכל בו ורבי דוד אבודרהם, שכתבו שיש לכרוע בחמש מקומות בקדיש, ואלו הן:

כשאומר "יתגדל". כשאומר "יהא שמיה רבא". כשאומר "יתברך", כשאומר "בריך הוא". וכן כשאומר "ואמרו אמן" בסוף החצי הראשון של הקדיש (כלומר, לאחר שאומר "דאמירן בעלמא").

 

שאלה: האם ישנה בעיה ללכת לבד בחודש תמוז?

תשובה: יש להזהר שלא ללכת בימים הללו לבד, מתחילת השעה הרביעית של היום ועד סוף השעה התשיעית (כלומר, בערך מהשעה עשר בבוקר (בארץ ישראל) במשך קרוב לשבע שעות). מפני שיש סכנה בזמנים הללו, ששולט בהם "מזיק" ושמו "קטב מרירי". ומבואר בגמרא (פסחים קיא:) שענין זה נוהג מתחילת חודש תמוז. וכן פסק בביאור הלכה (סימן תקנא). אולם עיקר הזהירות בזה היא דוקא כשהולך לבדו במקום שלא נמצאים שם בני אדם, כמו ביערות ובדרכים, וכל שכן מי שמטייל לבדו בהרים ובשדות בחוץ לארץ. אבל ללכת לבד בתוך העיר, ובפרט על יד בתים שיש בהם מזוזה, לא נוהגים לחשוש לענין זה כלל. וכן פסק באשל אברהם (מבוטשאטש, ועוד אחרונים. וראה חזו"ע ארבע תעניות עמוד קכז).

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה