הלכה ליום שישי ט' תמוז תשע"ט 12 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירות שנשרו בשבת – גדולתן של הראשונים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: יש לנו עץ בגינה, ונופלים ממנו פירות, האם מותר לאכול מהם בשבת?

תשובה: פירות שנשרו מן האילן בשבת, אסורים באכילה ובטלטול בכל יום השבת. והטעם לכך, הוא משום מוקצה, שכל דבר שהיה מוקצה בכניסת השבת (בבין השמשות), הוא מוקצה לכל השבת. ולכן הפירות הללו, מאחר והם היו על האילן בכניסת השבת, הרי שהיה אסור לטלטלם אז, ואף שלאחר מכן הם נפלו, הרי עדיין חלה עליהם תורת מוקצה מכניסת השבת. ועוד שגזרו עליהם רבותינו שלא יאכלו מהם, גזירה שמא יעלה ויתלוש פירות בשבת. ואפילו כשיש ספק אם נפלו בשבת או לפני שבת, הרי הם אסורים מספק באכילה ובטלטול, עד מוצאי שבת. (סימן שכב ס"ג).

 

שאלה: מדוע אנו מתבטלים כל כך לפני הרבנים שהיו פעם, אולי הרבנים של היום אינם קטנים מהם?

תשובה: הדורות הולכים ומתמעטים, ובפרט בדורות האחרונים, שאנו עדים לכך שנסתלקו מעלינו גדולי תורה, שלא הותירו אחריהם כדוגמתם, הן מצד תורתם וחכמתם, והן מצד מעשיהם. וכל מי שעוסק בתורה יודע שכך הם פני הדברים.

וחכמי ישראל הם אלה אשר מעידים כל דור על גדולת הדור שלפניו, שהרי מרן הבית יוסף, מתייחס בהערצה להרמב"ם, והרמב"ם לחכמי הגמרא (שהוא אינו חולק עליהם לעולם), וחכמי הגמרא לחכמי המשנה, וכן על זה הדרך.

והנה ידוע לנו על אחד המיוחד מגדולי התנאים, הוא רבי שמעון בר יוחאי שלמד אצל רבי עקיבא. ופעם אחת, נשאל על איזה דבר שהיה רבי עקיבא מחמיר בו, והיה זה לאחר שכבר נפטר רבי עקיבא. השיב רבי שמעון בר יוחאי, "כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, אם משמת חזר בו, איני יודע", כלומר, כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, ואיני יודע כעת, אולי מאחר ורבי עקיבא כבר מת, הרי שחזר בו באותה הלכה, וגם הוא מודה להקל.

ומאחר ואין זה נכון לדבר כך על רבי עקיבא, הצטער כל כך רבי שמעון על שיצא מפיו משפט כזה, בחוסר כבוד על רבי עקיבא, עד שאמרו בגמרא (נזיר נב.), "הושחרו שיניו של רבי שמעון מפני תעניותיו", כלומר, מרוב שהיה מתענה ימים רבים על דיבור כזה שיצא מפיו, הושחרו שיניו. וכאן מדובר על התנא הקדוש איש האלוקים רבי שמעון בר יוחאי, שידע את ערכו של רבו, רבי עקיבא.

ורבי עקיבא עצמו, חי בדורו של רבי אליעזר, ומובא בגמרא (סנהדרין סח.), שכאשר הוליכו את מטתו של רבי אליעזר (בהלוייה שלו), הגיעו למקום שהיה בו רבי עקיבא, וכשראה רבי עקיבא את מטתו של רבי אליעזר, היה רבי עקיבא מכה בבשרו עד שהיה דמו יורד, והיה בוכה על רבי אליעזר ואומר, "הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני לפורטן", כלומר, הרבה שאלות יש לי, וכעת שנפטר רבי אליעזר, אין לי את מי לשאול.

ורבי אליעזר מעיד על עצמו, שלא למד מרבותיו אפילו מקצת מחכמתם הכבירה, עד שאמר "ולא חיסרתי מרבותי ככלב המלקק מן הים", והעיד על תלמידיו, שלא למדו ממנו אפילו מקצת מחכמתו "שלא חיסרו ממני אפילו כמכחול בשפופרת". נמצאנו למדים, שהדורות הולכים הלוך וחסור, עד שיבוא משיח צדקינו, ואז יערה ה' רוח ממרום, ומלאה הארץ דעה את ה'. ועד אז, עלינו להחזיק במסורת הפסק, וכפי שלימדנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה כפוף תמיד לדברי האחרונים, ומכריע ביניהם על פי כללי ההוראה, וזו הדרך הנכונה בדורות הללו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה