הלכה ליום שני ה' תמוז תשע"ט 8 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן סוליקה ז"ל וחיים בן חנה ז"ל.

וכן לרפואת כל חולי עמו ישראל ובכללם חנה בת מסעודה, חן תחיה בת רחל ומזל בת רחל.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

"העוסק בבנין מתמסכן"

שאלה: מהו פירוש המאמר "העוסק בבניה מתמסכן"?

תשובה: מובא במסכת יבמות: "אמר רב פפא, טום ולא תשפיץ, שפוץ ולא תבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן".

ופירוש דברי רב פפא, שאם מצא אדם איזה ליקוי בביתו, לדוגמא, מצא קיר שנוצר בו חור, כדאי לסתום את אותו החור מיד, ולא כדאי להרחיב את החור ולתקן אותו בצורה כזו שלאחר מכן הקיר יהיה יפה במיוחד. וזהו פירוש המילים: "טום ולא תשפיץ", "טום", הכוונה לסתום, ולא "תשפיץ", שלא יעשה שיפוץ יסודי כמו שהסברנו.

ומה שאמר "שפוץ ולא תבני", פירוש הדברים, אם בכל זאת רצונך לעשות שהקיר יהיה יפה במיוחד, הרי אז כדאי לך לשפץ את הקיר ולסדרו כרצונך, אך עדיין, "לא תבני", לא כדאי להרוס לגמרי את הקיר ולבנות קיר אחר יפה במקומו. וזאת מדוע? משום ש"כל העוסק בבנין מתמסכן", כלומר, "מסכן" הכוונה לעני, וכמעט כל מי שמתעסק בשיפוצים ובבניה, נעשה עני מחמת הפסד הממון שיגרם לו.

וביאר את הדברים בספר "פלא יועץ" (ערך בנין), שבהוצאות של בניה, הרבה פעמים אדם חושב להוציא מאה אלף דולר, ולבסוף נאלץ להוציא מאתיים אלף דולר. ולכן ראוי לכל אדם שנכנס לבניה לחשוב תחילה, האם הוא יכול להוציא כפליים ממה שהוא מתכנן להוציא כעת. ואם הוא רואה שהוא אינו יכול להדחק כל כך, עליו להזהר מאד, כדי שלא יגיע חס ושלום לידי עניות. אלו דברי הפלא יועץ.

ובגמרא במסכת סנהדרין (עא.) אמרו: "בעל הנאות – סופו לבוא לידי עניות". והכוונה היא, שבני האדם חושקים מאד להגדיל את רכושם ולהיטיב לעצמם בעולם הזה, ולכן הם טורחים הרבה על יופי הבית שלהם, וכן על יופי הרכב וכדומה, ואותו אדם שרודף אחר הנאות העולם, מוציא הוצאות גבוהות ונכנס לחובות כבדים, ומגיע לידי עניות.

ודבר זה שייך בפרט בנושא השיפוצים ובניית בתים, ששם כל תוספת בבנייה, עולה הון תועפות, והאדם שנכנס לחובות בלאו הכי, נמשך עוד ועוד לקחת על עצמו התחייבות אחר התחייבות, והוא אינו שם לב שהוא מביא את עצמו לידי עגמת נפש גדולה. לעומת זאת, הצדיקים, שיודעים שאין העולם הזה עיקר, ולכן הם אינם טורחים כל כך ליפות את בתיהם הזמניים בעולם הזה, אלא עיקר דאגתם ומגמתם לחיי העולם הבא, הרי שהם מובטחים שלא יבואו לידי עניות שכזו, ועליהם נאמר (במשלי, יב, ז) "וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד".

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה