הלכה ליום שני ה' תמוז תשע"ט 8 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן סוליקה ז"ל וחיים בן חנה ז"ל.

וכן לרפואת כל חולי עמו ישראל ובכללם חנה בת מסעודה, חן תחיה בת רחל ומזל בת רחל.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

"העוסק בבנין מתמסכן"

שאלה: מהו פירוש המאמר "העוסק בבניה מתמסכן"?

תשובה: מובא במסכת יבמות: "אמר רב פפא, טום ולא תשפיץ, שפוץ ולא תבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן".

ופירוש דברי רב פפא, שאם מצא אדם איזה ליקוי בביתו, לדוגמא, מצא קיר שנוצר בו חור, כדאי לסתום את אותו החור מיד, ולא כדאי להרחיב את החור ולתקן אותו בצורה כזו שלאחר מכן הקיר יהיה יפה במיוחד. וזהו פירוש המילים: "טום ולא תשפיץ", "טום", הכוונה לסתום, ולא "תשפיץ", שלא יעשה שיפוץ יסודי כמו שהסברנו.

ומה שאמר "שפוץ ולא תבני", פירוש הדברים, אם בכל זאת רצונך לעשות שהקיר יהיה יפה במיוחד, הרי אז כדאי לך לשפץ את הקיר ולסדרו כרצונך, אך עדיין, "לא תבני", לא כדאי להרוס לגמרי את הקיר ולבנות קיר אחר יפה במקומו. וזאת מדוע? משום ש"כל העוסק בבנין מתמסכן", כלומר, "מסכן" הכוונה לעני, וכמעט כל מי שמתעסק בשיפוצים ובבניה, נעשה עני מחמת הפסד הממון שיגרם לו.

וביאר את הדברים בספר "פלא יועץ" (ערך בנין), שבהוצאות של בניה, הרבה פעמים אדם חושב להוציא מאה אלף דולר, ולבסוף נאלץ להוציא מאתיים אלף דולר. ולכן ראוי לכל אדם שנכנס לבניה לחשוב תחילה, האם הוא יכול להוציא כפליים ממה שהוא מתכנן להוציא כעת. ואם הוא רואה שהוא אינו יכול להדחק כל כך, עליו להזהר מאד, כדי שלא יגיע חס ושלום לידי עניות. אלו דברי הפלא יועץ.

ובגמרא במסכת סנהדרין (עא.) אמרו: "בעל הנאות – סופו לבוא לידי עניות". והכוונה היא, שבני האדם חושקים מאד להגדיל את רכושם ולהיטיב לעצמם בעולם הזה, ולכן הם טורחים הרבה על יופי הבית שלהם, וכן על יופי הרכב וכדומה, ואותו אדם שרודף אחר הנאות העולם, מוציא הוצאות גבוהות ונכנס לחובות כבדים, ומגיע לידי עניות.

ודבר זה שייך בפרט בנושא השיפוצים ובניית בתים, ששם כל תוספת בבנייה, עולה הון תועפות, והאדם שנכנס לחובות בלאו הכי, נמשך עוד ועוד לקחת על עצמו התחייבות אחר התחייבות, והוא אינו שם לב שהוא מביא את עצמו לידי עגמת נפש גדולה. לעומת זאת, הצדיקים, שיודעים שאין העולם הזה עיקר, ולכן הם אינם טורחים כל כך ליפות את בתיהם הזמניים בעולם הזה, אלא עיקר דאגתם ומגמתם לחיי העולם הבא, הרי שהם מובטחים שלא יבואו לידי עניות שכזו, ועליהם נאמר (במשלי, יב, ז) "וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד".

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה