הלכה ליום ראשון ד' תמוז תשע"ט 7 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה ז"ל בת חנינה ז"ל (בית שמש)

נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ ונזכה
לראותה במהרה בתחיית המתים אכי"ר
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת יוסף

בת שהוריה מבקשים את עזרתה

שאלה: רווקה בת עשרים ושבע, שמטפלת לבדה בהוריה ובפרט באביה המבוגר והחולה, וזאת לפי בקשת הוריה. האם עליה להמשיך להתמסר עבור הוריה כל חייה, או שהיא יכולה למצוא אדם ולהנשא אליו כדי להקים בית בעצמה, והוריה יסתדרו בצורה אחרת?

תשובה: כתב בשו"ת "תורה לשמה" (סימן רסו), שאלה: בת שציוה עליה אביה שלא תנשא, והיא רוצה להנשא וללדת בנים, האם היא מחוייבת לשמוע בקול אביה? והשיב הגאון ה"תורה לשמה", שמאחר והבת אינה מחוייבת מצד ההלכה ללדת בנים, ולכן היא רשאית לשבת בלא להנשא לאיש, לפיכך מחוייבת היא לקיים את מצוות אביה שלא להנשא, שמצות כיבוד אב חובה עליה מן התורה.

כלומר, לדעת ה"תורה לשמה", מאחר ומצות כיבוד הורים היא מצוה מן התורה, ואילו להנשא וללדת ילדים אין זה חיוב ממש מן התורה, לכן בת כזו, שמטפלת בהוריה, עליה להמשיך לעשות כן, אף על פי שעל ידי כן היא תפסיד את האפשרות להקים בעצמה בית בישראל.

אולם באמת שדברי התורה לשמה תמוהים מאד. שהרי בגמרא במסכת סנהדרין (עו.) אמרו, "איזהו רשע ערום? זה המשהה את בתו בוגרת". ופירוש הדברים, מי הוא זה שעושה מעשה רשעות בעורמה? זה מי שגורם לבתו שלא תנשא, מפני שהיא עושה מלאכה והוא מרויח מכך, וזו היא עורמת רשע.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכו"ע ח"ח עמוד קלח) תמה גם הוא הרבה על דברי התורה לשמה, והאריך לדחות את דבריו, ובכלל הדברים הביא את דעת התוספות (גיטין מא:) שאף הנשים מצוות להנשא ולהוליד ילדים. והביא שכן דעת הרבה מגדולי רבותינו הראשונים. ועוד, שהגאון מהר"ם אלשקר בתשובה סימן עב) פסק, שמותר למכור ספר תורה כדי להשיא יתומים או יתומות, ושאין לחלק בזה בין בנים לבנות וכו'.

ובאמת שכן מוכח בדברי עוד מגדולי הפוסקים, שאפילו אם נאמר שאשה אינה מצווה להנשא ולהוליד ילדים, בכל זאת אין ספק שגודל המצוה בהקמת בית בישראל, והזכות שיש לה להקים את ביתה, גוברת על פני מצוות כיבוד אביה, שמתאכזר על בתו להותירה גלמודה כל חייה, והרי היא רשאית לעזוב את בית הוריה, והאב יסתדר בהמשך חייו בצורה אחרת.

ובספר חסידים (סימן תרס), הביא מעשה בתלמיד חכם אחד שמתו בניו בחייו. והוא נותר בעולם גלמוד. ואמר לתלמידיו בשעת מיתתו, יודע אני שאין בי עוון, אלא שהיתה לי אחות קטנה אלמנה, והיתה רוצה להנשא לבעל, אך היתה מתביישת לומר לי "קח לי בעל"! ואני הייתי יכול לשדכה ולהשיאה לאיש, ולא רציתי, כדי שישאר לי ממונה ונכסיה, ובשביל זה נענשתי ומתו עלי בני בלא בנים. עד כאן. והוסיף על כך מרן רבינו זצ"ל, שמכאן מוסר השכל, לאיש כזה, אשר במקום שישתדל לקיים המצוה להשיא את בתו, על ידי נדוניה ומלבושים נאים, הוא מצווה עליה לבל תנשא לאיש, שגדול עוונו מנשוא, וצפוי לו עונש מהקדוש ברוך הוא, כי צער גדול כזה לא ניתן להמחל.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה