הלכה ליום שישי ב' תמוז תשע"ט 5 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת רוזה ע"ה

יום פקודת השנה ב׳ בתמוז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גרשון מזוז

שאלות ותשובות הלכה יומית - תפלה בלא חזרה – ישתבח בנשימה אחת – אל תירא מפחד פתאום

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: בבית הכנסת שלנו האנשים ממהרים, ורוצים לנהוג מכאן ולהבא, שהשליח ציבור יתחיל מיד, יחד עם הציבור, את תפילת החזרה (והציבור מתפללים איתו), עד "האל הקדוש", ומשם הציבור ימשיכו בלחש. האם אפשר לעשות כך?

תשובה: יש מקומות שבדורות הקודמים (וגם בזמנינו במדינה אחת) נהגו להקל שמתפללים כל הציבור את תפילת העמידה יחד עם השליח ציבור, והוא אומר קדושה (נקדישך ונעריצך וכו') וברכת האל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש, עד שמגיע השליח ציבור ל"רצה", ומשם היה ממשיך בקול רם עד סיום התפלה. ומנהג זה אינו נכון על פי ההלכה, אלא יתפללו כל הציבור תפילת לחש, ואחר כך יחזור השליח ציבור על התפילה. ומרן הבית יוסף (בסימן רלד) כתב, שבעיר הקודש צפת נהגו באותו מנהג שכל הקהל מתפלל יחד עם השליח ציבור, וגזרו חכמי צפת נידוי על מי שימשיך במנהג זה. וכן פסק מרן החיד"א (בקשר גודל סימן ח"י. ולא כפי שהביא בברכי יוסף). ובמקומות שרוב הציבור עמי הארצות המזלזלים ומדברים בשעת התפילה, יעשו שאלת חכם כיצד להנהיג. (ובמקרים מיוחדים ולא באופן קבוע, יש בזה חילוקי דינים).

 

שאלה: האם באמירת "ישתבח שמך לעד מלכינו" בתפלת שחרית, יש לומר את כל השבחים (שיר ושבחה הלל וזמרה וכו') בנשימה אחת?

תשובה: על פי הזוהר הקדוש, יש לומר את השבחים שבברכת "ישתבח" ברציפות, בלי הפסק. אולם הגאון יעב"ץ בסידורו כתב, שאין הכוונה שיאמרם בנשימה אחת (כמו להבדיל, באמירת עשרת בני המן), אלא יאמר ברציפות בלי להפסיק בינתיים, אבל לא בנשימה אחת, כי צריך לומר בנעימה "כמסדר שבחו של מלך". וכן כתבו האחרונים.

 

שאלה: האם יש טעם נכון למה שמודפס בכמה סידורים, לומר אחרי תפלת שחרית "אל תירא מפחד פתאום"?

תשובה: מובן שאין בזה חיוב כלל מן הדין. אולם הגאון הרמ"ז (רבי משה זכות) היה נוהג לומר אחרי תפילת שחרית שלושה פסוקים: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא", "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל", "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט". וכתב בספר מנות הלוי, שכן היה נוהג הרב החסיד רבינו יהודה בן ששון. והגאון חיד"א כתב (בצפורן שמיר סוף סימן ב) שהוא מנהג אנשי פרובינצא. והגאון יעב"ץ כתב, שהיא סגולה להצלחה מכמה גזירות רעות. ורבי משה זכות היה מוסיף אחר כך: "רבון העולמים, זכינו לעסוק בתורה לשמה ובמצוות ובגמילות חסדים ולהשכים בהם ולהעריב, וזכינו לראות בבנין בית מקדשינו החרב. אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ. טוב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ. שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמון רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אָבות שֶׁעָשׂוּ רְצונֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה. כּונֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכונו הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנו. שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנו. וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוכו. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבודָתָם. וּלְוִים לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם. וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ. וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם".

שאלות ותשובות על ההלכה

היכן כתוב שהש"צ היה ממשיך בקול רם מ"רצה" עד סוף התפילה כמו שכתבתם? ט"ז תמוז תשע"ט / 19 ביולי 2019

כן הביא מרן הבית יוסף סימן רלד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה