הלכה ליום שישי ב' תמוז תשע"ט 5 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת רוזה ע"ה

יום פקודת השנה ב׳ בתמוז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גרשון מזוז

שאלות ותשובות הלכה יומית - תפלה בלא חזרה – ישתבח בנשימה אחת – אל תירא מפחד פתאום

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: בבית הכנסת שלנו האנשים ממהרים, ורוצים לנהוג מכאן ולהבא, שהשליח ציבור יתחיל מיד, יחד עם הציבור, את תפילת החזרה (והציבור מתפללים איתו), עד "האל הקדוש", ומשם הציבור ימשיכו בלחש. האם אפשר לעשות כך?

תשובה: יש מקומות שבדורות הקודמים (וגם בזמנינו במדינה אחת) נהגו להקל שמתפללים כל הציבור את תפילת העמידה יחד עם השליח ציבור, והוא אומר קדושה (נקדישך ונעריצך וכו') וברכת האל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש, עד שמגיע השליח ציבור ל"רצה", ומשם היה ממשיך בקול רם עד סיום התפלה. ומנהג זה אינו נכון על פי ההלכה, אלא יתפללו כל הציבור תפילת לחש, ואחר כך יחזור השליח ציבור על התפילה. ומרן הבית יוסף (בסימן רלד) כתב, שבעיר הקודש צפת נהגו באותו מנהג שכל הקהל מתפלל יחד עם השליח ציבור, וגזרו חכמי צפת נידוי על מי שימשיך במנהג זה. וכן פסק מרן החיד"א (בקשר גודל סימן ח"י. ולא כפי שהביא בברכי יוסף). ובמקומות שרוב הציבור עמי הארצות המזלזלים ומדברים בשעת התפילה, יעשו שאלת חכם כיצד להנהיג. (ובמקרים מיוחדים ולא באופן קבוע, יש בזה חילוקי דינים).

 

שאלה: האם באמירת "ישתבח שמך לעד מלכינו" בתפלת שחרית, יש לומר את כל השבחים (שיר ושבחה הלל וזמרה וכו') בנשימה אחת?

תשובה: על פי הזוהר הקדוש, יש לומר את השבחים שבברכת "ישתבח" ברציפות, בלי הפסק. אולם הגאון יעב"ץ בסידורו כתב, שאין הכוונה שיאמרם בנשימה אחת (כמו להבדיל, באמירת עשרת בני המן), אלא יאמר ברציפות בלי להפסיק בינתיים, אבל לא בנשימה אחת, כי צריך לומר בנעימה "כמסדר שבחו של מלך". וכן כתבו האחרונים.

 

שאלה: האם יש טעם נכון למה שמודפס בכמה סידורים, לומר אחרי תפלת שחרית "אל תירא מפחד פתאום"?

תשובה: מובן שאין בזה חיוב כלל מן הדין. אולם הגאון הרמ"ז (רבי משה זכות) היה נוהג לומר אחרי תפילת שחרית שלושה פסוקים: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא", "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל", "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט". וכתב בספר מנות הלוי, שכן היה נוהג הרב החסיד רבינו יהודה בן ששון. והגאון חיד"א כתב (בצפורן שמיר סוף סימן ב) שהוא מנהג אנשי פרובינצא. והגאון יעב"ץ כתב, שהיא סגולה להצלחה מכמה גזירות רעות. ורבי משה זכות היה מוסיף אחר כך: "רבון העולמים, זכינו לעסוק בתורה לשמה ובמצוות ובגמילות חסדים ולהשכים בהם ולהעריב, וזכינו לראות בבנין בית מקדשינו החרב. אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ. טוב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ. שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמון רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אָבות שֶׁעָשׂוּ רְצונֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה. כּונֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכונו הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנו. שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנו. וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוכו. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבודָתָם. וּלְוִים לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם. וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ. וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם".

שאלות ותשובות על ההלכה

היכן כתוב שהש"צ היה ממשיך בקול רם מ"רצה" עד סוף התפילה כמו שכתבתם? ט"ז תמוז תשע"ט / 19 ביולי 2019

כן הביא מרן הבית יוסף סימן רלד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשע"ט

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה