הלכה ליום שישי ב' תמוז תשע"ט 5 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת רוזה ע"ה

יום פקודת השנה ב׳ בתמוז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גרשון מזוז

שאלות ותשובות הלכה יומית - תפלה בלא חזרה – ישתבח בנשימה אחת – אל תירא מפחד פתאום

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: בבית הכנסת שלנו האנשים ממהרים, ורוצים לנהוג מכאן ולהבא, שהשליח ציבור יתחיל מיד, יחד עם הציבור, את תפילת החזרה (והציבור מתפללים איתו), עד "האל הקדוש", ומשם הציבור ימשיכו בלחש. האם אפשר לעשות כך?

תשובה: יש מקומות שבדורות הקודמים (וגם בזמנינו במדינה אחת) נהגו להקל שמתפללים כל הציבור את תפילת העמידה יחד עם השליח ציבור, והוא אומר קדושה (נקדישך ונעריצך וכו') וברכת האל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש, עד שמגיע השליח ציבור ל"רצה", ומשם היה ממשיך בקול רם עד סיום התפלה. ומנהג זה אינו נכון על פי ההלכה, אלא יתפללו כל הציבור תפילת לחש, ואחר כך יחזור השליח ציבור על התפילה. ומרן הבית יוסף (בסימן רלד) כתב, שבעיר הקודש צפת נהגו באותו מנהג שכל הקהל מתפלל יחד עם השליח ציבור, וגזרו חכמי צפת נידוי על מי שימשיך במנהג זה. וכן פסק מרן החיד"א (בקשר גודל סימן ח"י. ולא כפי שהביא בברכי יוסף). ובמקומות שרוב הציבור עמי הארצות המזלזלים ומדברים בשעת התפילה, יעשו שאלת חכם כיצד להנהיג. (ובמקרים מיוחדים ולא באופן קבוע, יש בזה חילוקי דינים).

 

שאלה: האם באמירת "ישתבח שמך לעד מלכינו" בתפלת שחרית, יש לומר את כל השבחים (שיר ושבחה הלל וזמרה וכו') בנשימה אחת?

תשובה: על פי הזוהר הקדוש, יש לומר את השבחים שבברכת "ישתבח" ברציפות, בלי הפסק. אולם הגאון יעב"ץ בסידורו כתב, שאין הכוונה שיאמרם בנשימה אחת (כמו להבדיל, באמירת עשרת בני המן), אלא יאמר ברציפות בלי להפסיק בינתיים, אבל לא בנשימה אחת, כי צריך לומר בנעימה "כמסדר שבחו של מלך". וכן כתבו האחרונים.

 

שאלה: האם יש טעם נכון למה שמודפס בכמה סידורים, לומר אחרי תפלת שחרית "אל תירא מפחד פתאום"?

תשובה: מובן שאין בזה חיוב כלל מן הדין. אולם הגאון הרמ"ז (רבי משה זכות) היה נוהג לומר אחרי תפילת שחרית שלושה פסוקים: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא", "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל", "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט". וכתב בספר מנות הלוי, שכן היה נוהג הרב החסיד רבינו יהודה בן ששון. והגאון חיד"א כתב (בצפורן שמיר סוף סימן ב) שהוא מנהג אנשי פרובינצא. והגאון יעב"ץ כתב, שהיא סגולה להצלחה מכמה גזירות רעות. ורבי משה זכות היה מוסיף אחר כך: "רבון העולמים, זכינו לעסוק בתורה לשמה ובמצוות ובגמילות חסדים ולהשכים בהם ולהעריב, וזכינו לראות בבנין בית מקדשינו החרב. אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ. טוב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ. שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמון רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אָבות שֶׁעָשׂוּ רְצונֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה. כּונֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכונו הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנו. שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנו. וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוכו. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבודָתָם. וּלְוִים לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם. וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ. וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם".

שאלות ותשובות על ההלכה

היכן כתוב שהש"צ היה ממשיך בקול רם מ"רצה" עד סוף התפילה כמו שכתבתם? ט"ז תמוז תשע"ט / 19 ביולי 2019

כן הביא מרן הבית יוסף סימן רלד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה