הלכה ליום שישי כ"ה סיון תשע"ט 28 ביוני 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ילד קטן – חייל מגיל עשרים – הרבנות מקברת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לומר לילד קטן שידליק את האור בשבת?

תשובה: נאמר בתורה "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך", ואמרו במכילתא, אלו בניו ובנותיו הקטנים. כלומר, הזהירה התורה שלא יאמר אדם לבנו או בתו הקטנים לעשות מלאכה בשבת. וכן שנינו במשנה (שבת קכא.), שאם ילד קטן בא לכבות אש בשבת, לא מאפשרים לו לעשות כן, מפני שההורים מצווים על כך שילדיהם ישבתו בשבת כמו אנשים מבוגרים. ולכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה ח"ד עמוד קיט), שאסור לומר לילד קטן לחלוב בהמה בשבת, שכשם שאסור לאדם לחלוב בשבת, כמו כן אסור לו לומר לילד קטן לעשות זאת בשבת.

 

שאלה: מדוע בצבא על פי התורה, החיילים מתגייסים רק מגיל עשרים?

תשובה: נאמר בתורה (בתחילת ספר במדבר), "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא". ופירש ה"כלי יקר", שהטעם שהתורה לא מאפשרת לצעיר בן שמונה עשרה שנה ללכת לצבא, היא משום ש"לא בגבורת איש יחפוץ ה'", כלומר, ההצלחה במלחמה מצדם של עם ישראל אינה תלויה רק בגבורתו של הלוחם, אלא בעיקר תלוי הדבר בזכותו של הלוחם, שיהיו לו זכויות רבות, ומאחר ולאחר גיל עשרים יש לאדם אחריות רבה יותר על מעשיו, אז הוא מדקדק יותר שלא יחטא. וכמו שנאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'". אמנם גם על פי תורתינו הקדושה צריך שיהיה לעם ישראל צבא, אך אין להסתפק רק בכוחו וגבורתו, אלא בעיקר יש להשתדל שיהיו הלוחמים יראי שמים, שאז בודאי יצליחו במלחמתם. ולכן כאשר הכשילו את חיילי צבא הגנה לישראל בכמה עבירות (בשנת התשי"ב – 1952), אמר מרן זצ"ל: "סיפרו לי כמה מתלמידי שהוכרחו לעבודת הצבא, איזה צער גדול סובלים בשביל לקיים מצות ה', להתפלל או לברך ברכת המזון, או להבדל ממאכלות אסורות. וכמו שאמרו (סנהדרין צז.), כל מי שסר מרע משתולל על הבריות. ומפקדיהם בצבא רועצים ורוצצים אותם בחזקה, חוטאים ומחטיאים. האם יש לנו תקוה כי נצליח על ידי צבא כזה, והם ילחמו מלחמותינו? אין לנו לישען אלא על אבינו שבשמים! שיחזיר פושעי ישראל למוטב, על ידי ראותם נסים גלויים, שידוע כי כל הנסים שאירעו לאבותינו במצרים הם הכנה אל הנסים העתידים לבא במהרה בימינו אמן".

 

שאלה: אם "הרבנות מקברת את בעליה", מדוע יש תלמידי חכמים שמתמנים לרבנות?

תשובה: בגמרא בסנהדרין (צב.) אמר רבי אלעזר, לעולם הוי קבל וקיים. כלומר, לעולם תסתתר, ואל תתפרסם בתור רב, כדי שתחיה. וכן בפסחים (פז:), אמר רבי יוחנן, אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה. ומכאן שהרבנות גורמת נזק לבעליה. אולם מצד שני, לולי הרבנים, היו ישראל נטמעים בין האומות והיתה משתכחת מהם התורה הקדושה חס ושלום. לכן יש שקבלו עליהם רבנות, אף שהיו חסידים וצדיקים. ובגמרא (שם דף יד.) מובא, שרבי זירא היה מסתתר מהבריות, כדי שלא יסמכוהו כמורה הוראות לרבים וימנוהו כרב ודיין בישראל, עד ששמע רבי זירא, שאמר רבי אלעזר, "אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלים לו על כל עוונותיו", ומיד הסכים לקבל סמיכה ולהתמנות כרב. וכאשר סמכו את רבי זירא כמורה הוראות בישראל, היו שרים לו שיר שהיו רגילים לשיר לכלות מיוחדות, "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן", כלומר, היו משבחים את הכלה, שגם בלי כחל ושרק ופירכוס, שהם עניני איפור וסירוק, בכל זאת היא יעלת חן, כמו כן רבי זירא, שאפילו שלא יוסיפו לשבח אותו, ואפילו שלא יעשו דבר כדי לפרסם גדולתו, הרי הוא ניכר ממילא שהוא מלא וגדוש בתורה וביראה. אשרי הדור שהיה רבי זירא חי בימיו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה