הלכה ליום שישי כ"ה סיון תשע"ט 28 ביוני 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ילד קטן – חייל מגיל עשרים – הרבנות מקברת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לומר לילד קטן שידליק את האור בשבת?

תשובה: נאמר בתורה "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך", ואמרו במכילתא, אלו בניו ובנותיו הקטנים. כלומר, הזהירה התורה שלא יאמר אדם לבנו או בתו הקטנים לעשות מלאכה בשבת. וכן שנינו במשנה (שבת קכא.), שאם ילד קטן בא לכבות אש בשבת, לא מאפשרים לו לעשות כן, מפני שההורים מצווים על כך שילדיהם ישבתו בשבת כמו אנשים מבוגרים. ולכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (חזון עובדיה ח"ד עמוד קיט), שאסור לומר לילד קטן לחלוב בהמה בשבת, שכשם שאסור לאדם לחלוב בשבת, כמו כן אסור לו לומר לילד קטן לעשות זאת בשבת.

 

שאלה: מדוע בצבא על פי התורה, החיילים מתגייסים רק מגיל עשרים?

תשובה: נאמר בתורה (בתחילת ספר במדבר), "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא". ופירש ה"כלי יקר", שהטעם שהתורה לא מאפשרת לצעיר בן שמונה עשרה שנה ללכת לצבא, היא משום ש"לא בגבורת איש יחפוץ ה'", כלומר, ההצלחה במלחמה מצדם של עם ישראל אינה תלויה רק בגבורתו של הלוחם, אלא בעיקר תלוי הדבר בזכותו של הלוחם, שיהיו לו זכויות רבות, ומאחר ולאחר גיל עשרים יש לאדם אחריות רבה יותר על מעשיו, אז הוא מדקדק יותר שלא יחטא. וכמו שנאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'". אמנם גם על פי תורתינו הקדושה צריך שיהיה לעם ישראל צבא, אך אין להסתפק רק בכוחו וגבורתו, אלא בעיקר יש להשתדל שיהיו הלוחמים יראי שמים, שאז בודאי יצליחו במלחמתם. ולכן כאשר הכשילו את חיילי צבא הגנה לישראל בכמה עבירות (בשנת התשי"ב – 1952), אמר מרן זצ"ל: "סיפרו לי כמה מתלמידי שהוכרחו לעבודת הצבא, איזה צער גדול סובלים בשביל לקיים מצות ה', להתפלל או לברך ברכת המזון, או להבדל ממאכלות אסורות. וכמו שאמרו (סנהדרין צז.), כל מי שסר מרע משתולל על הבריות. ומפקדיהם בצבא רועצים ורוצצים אותם בחזקה, חוטאים ומחטיאים. האם יש לנו תקוה כי נצליח על ידי צבא כזה, והם ילחמו מלחמותינו? אין לנו לישען אלא על אבינו שבשמים! שיחזיר פושעי ישראל למוטב, על ידי ראותם נסים גלויים, שידוע כי כל הנסים שאירעו לאבותינו במצרים הם הכנה אל הנסים העתידים לבא במהרה בימינו אמן".

 

שאלה: אם "הרבנות מקברת את בעליה", מדוע יש תלמידי חכמים שמתמנים לרבנות?

תשובה: בגמרא בסנהדרין (צב.) אמר רבי אלעזר, לעולם הוי קבל וקיים. כלומר, לעולם תסתתר, ואל תתפרסם בתור רב, כדי שתחיה. וכן בפסחים (פז:), אמר רבי יוחנן, אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה. ומכאן שהרבנות גורמת נזק לבעליה. אולם מצד שני, לולי הרבנים, היו ישראל נטמעים בין האומות והיתה משתכחת מהם התורה הקדושה חס ושלום. לכן יש שקבלו עליהם רבנות, אף שהיו חסידים וצדיקים. ובגמרא (שם דף יד.) מובא, שרבי זירא היה מסתתר מהבריות, כדי שלא יסמכוהו כמורה הוראות לרבים וימנוהו כרב ודיין בישראל, עד ששמע רבי זירא, שאמר רבי אלעזר, "אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלים לו על כל עוונותיו", ומיד הסכים לקבל סמיכה ולהתמנות כרב. וכאשר סמכו את רבי זירא כמורה הוראות בישראל, היו שרים לו שיר שהיו רגילים לשיר לכלות מיוחדות, "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן", כלומר, היו משבחים את הכלה, שגם בלי כחל ושרק ופירכוס, שהם עניני איפור וסירוק, בכל זאת היא יעלת חן, כמו כן רבי זירא, שאפילו שלא יוסיפו לשבח אותו, ואפילו שלא יעשו דבר כדי לפרסם גדולתו, הרי הוא ניכר ממילא שהוא מלא וגדוש בתורה וביראה. אשרי הדור שהיה רבי זירא חי בימיו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה