הלכה ליום חמישי י"ז סיון תשע"ט 20 ביוני 2019

מאפים מתוקים ושוקולד חלביים

בהלכות האחרונות ביארנו, שאסרו רבותינו ללוש ולאפות פת לחם שמעורב בה חלב (וכן להיפך, עם שומן של בשר), מפני שחששו שמא יטעו ויבואו לאכול את הפת הזו עם בשר (או עם חלב), ויעברו על איסור אכילת בשר בחלב.

והזכרנו שאם יש היכר מיוחד במאפה, שהכל רואים שהוא חלבי, מותר ללוש ולאפות אותו. ולכן נוהגים במאפיות בארץ ישראל לאפות בורקס חלבי בצורת משולש דוקא, ואת שאר מיני הבורקס עושים בצורות אחרות.

מאפים שידוע שהם חלביים
כל מאפה שהדבר ידוע ומפורסם שהוא חלבי, מותר לאפות אותו אפילו בלי היכר. ולכן בחנות פיצה, שמכינים שם מיני מאפים שונים הממולאים בגבינה וכדומה, הכל יודעים שהמאפים הנראים כך הם חלביים, ולכן אין צורך בהיכר מיוחד לכל מאפה ומאפה.

שוקולד חלבי - מדבקה
והגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל (בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה יו"ד סימן ח) התרעם על מה שנהגו בזמנו בבתי החרושת בארץ ישראל, שהיו מכינים שוקולד והתחילו לערב בתוכו חלב. (בתחילה כל השוקולד היה ללא חלב). וכתב שיש בדבר מכשול גדול, כי אנשים אינם יודעים שהשוקולד יכול להיות חלבי, וטועים לאכול אותו בתוך ומיד לאחר אכילת מאכלי בשר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד נ) העיר על דבריו, שלא מצאנו את האיסור ללוש פת עם חלב, אלא לגבי פת דוקא, אבל לגבי שאר מיני המאכלים לא מצאנו איסור בדבר. ועוד, שהרי כותבים על האריזה של השוקולד בצורה ברורה שהוא מכיל בתוכו חלב, ואם כן עצם הכיתוב שנעשה מראש על מנת לארוז בתוכו את השוקולד, נחשב כ"היכר", ולכן אין לאסור להכין שוקולד חלבי כלל וכלל.

ובזמנינו שמצוי מאד, ואולי אף רוב סוגי השוקולד הינם חלביים, בודאי שאין לחוש לתקלה בדבר. וכל שכן כאשר יש מדבקה על המאפה או על שאר מיני המאכל שהם חלביים, שאז חשב הדבר כ"היכר" ואין לאסור להכינו.

מיני מאפה מתוקים
לגבי עוגות ועוגיות ושאר מיני מאפה מתוקים, כתב גדול האחרונים רבינו הגאון מהרימ"ט (סימן יח): "כל גלוסקאות (עוגות) הנקראים "אלחשו", המשוחים באליה (שמורחים אותם בשומן כבש), מותרים, לפי שאין דרך לאוכלם עם גבינה, כיון שהם מיני מתיקה".

והאלחשו שעליו דן המהרימ"ט, הוא ידוע עד היום, שמכינים אותו יוצאי יוון והסמוכים אליהם, בימי הפורים, והם כעכים הממולאים באגוזים וסוכר, שהיו רגילים למרוח על גביהן שומן מן החי (ובזמנינו מצוי שומן צמחי). ומסביר הגאון המהרימ"ט, שמאחר ולא רגילים לאכול עוגות כאלה עם חלב (או בשר) ממש, הרי שהן אינן בכלל הגזירה שגזרו רבותינו שלא ללוש עיסה עם חלב או בשר.

וכן פסק להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לאחר שהאריך בדין זה, שכל מאפה שאין רגילות לאכול אותו עם בשר או עם חלב, כגון עוגות ועוגיות, אין לאסור ללוש אותו עם חלב (או עם שומן בשר).

שאלות ותשובות על ההלכה

יש הרבה אנשים ונשים שנוהגים לאכול בבוקר מאפה או עוגה עם כוס קפה או נס קפה בתוספת חלב ויש מצב שהם יטעו ויכשלו באכילת בשר וחלב. לכן לא ברור לי ההיתר ללוש עוגות או מאפה עם שומן בשר. י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

ההערה שלך נכונה מאד. ואולי בזמן שכתבו זאת הפוסקים, לא היה מקובל לשתות חלב עם עוגה. ובזמן הזה באמת נראה שהנך צודק ויש להחמיר בזה. אלא שבלאו הכי לא עושים כך בזמנינו, וכשעושים מאפים בשריים הדבר ניכר עליהם היטב. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה