הלכה ליום חמישי י"ז סיון תשע"ט 20 ביוני 2019

מאפים מתוקים ושוקולד חלביים

בהלכות האחרונות ביארנו, שאסרו רבותינו ללוש ולאפות פת לחם שמעורב בה חלב (וכן להיפך, עם שומן של בשר), מפני שחששו שמא יטעו ויבואו לאכול את הפת הזו עם בשר (או עם חלב), ויעברו על איסור אכילת בשר בחלב.

והזכרנו שאם יש היכר מיוחד במאפה, שהכל רואים שהוא חלבי, מותר ללוש ולאפות אותו. ולכן נוהגים במאפיות בארץ ישראל לאפות בורקס חלבי בצורת משולש דוקא, ואת שאר מיני הבורקס עושים בצורות אחרות.

מאפים שידוע שהם חלביים
כל מאפה שהדבר ידוע ומפורסם שהוא חלבי, מותר לאפות אותו אפילו בלי היכר. ולכן בחנות פיצה, שמכינים שם מיני מאפים שונים הממולאים בגבינה וכדומה, הכל יודעים שהמאפים הנראים כך הם חלביים, ולכן אין צורך בהיכר מיוחד לכל מאפה ומאפה.

שוקולד חלבי - מדבקה
והגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל (בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה יו"ד סימן ח) התרעם על מה שנהגו בזמנו בבתי החרושת בארץ ישראל, שהיו מכינים שוקולד והתחילו לערב בתוכו חלב. (בתחילה כל השוקולד היה ללא חלב). וכתב שיש בדבר מכשול גדול, כי אנשים אינם יודעים שהשוקולד יכול להיות חלבי, וטועים לאכול אותו בתוך ומיד לאחר אכילת מאכלי בשר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד נ) העיר על דבריו, שלא מצאנו את האיסור ללוש פת עם חלב, אלא לגבי פת דוקא, אבל לגבי שאר מיני המאכלים לא מצאנו איסור בדבר. ועוד, שהרי כותבים על האריזה של השוקולד בצורה ברורה שהוא מכיל בתוכו חלב, ואם כן עצם הכיתוב שנעשה מראש על מנת לארוז בתוכו את השוקולד, נחשב כ"היכר", ולכן אין לאסור להכין שוקולד חלבי כלל וכלל.

ובזמנינו שמצוי מאד, ואולי אף רוב סוגי השוקולד הינם חלביים, בודאי שאין לחוש לתקלה בדבר. וכל שכן כאשר יש מדבקה על המאפה או על שאר מיני המאכל שהם חלביים, שאז חשב הדבר כ"היכר" ואין לאסור להכינו.

מיני מאפה מתוקים
לגבי עוגות ועוגיות ושאר מיני מאפה מתוקים, כתב גדול האחרונים רבינו הגאון מהרימ"ט (סימן יח): "כל גלוסקאות (עוגות) הנקראים "אלחשו", המשוחים באליה (שמורחים אותם בשומן כבש), מותרים, לפי שאין דרך לאוכלם עם גבינה, כיון שהם מיני מתיקה".

והאלחשו שעליו דן המהרימ"ט, הוא ידוע עד היום, שמכינים אותו יוצאי יוון והסמוכים אליהם, בימי הפורים, והם כעכים הממולאים באגוזים וסוכר, שהיו רגילים למרוח על גביהן שומן מן החי (ובזמנינו מצוי שומן צמחי). ומסביר הגאון המהרימ"ט, שמאחר ולא רגילים לאכול עוגות כאלה עם חלב (או בשר) ממש, הרי שהן אינן בכלל הגזירה שגזרו רבותינו שלא ללוש עיסה עם חלב או בשר.

וכן פסק להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לאחר שהאריך בדין זה, שכל מאפה שאין רגילות לאכול אותו עם בשר או עם חלב, כגון עוגות ועוגיות, אין לאסור ללוש אותו עם חלב (או עם שומן בשר).

שאלות ותשובות על ההלכה

יש הרבה אנשים ונשים שנוהגים לאכול בבוקר מאפה או עוגה עם כוס קפה או נס קפה בתוספת חלב ויש מצב שהם יטעו ויכשלו באכילת בשר וחלב. לכן לא ברור לי ההיתר ללוש עוגות או מאפה עם שומן בשר. י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

ההערה שלך נכונה מאד. ואולי בזמן שכתבו זאת הפוסקים, לא היה מקובל לשתות חלב עם עוגה. ובזמן הזה באמת נראה שהנך צודק ויש להחמיר בזה. אלא שבלאו הכי לא עושים כך בזמנינו, וכשעושים מאפים בשריים הדבר ניכר עליהם היטב. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה