הלכה ליום רביעי ט"ז סיון תשע"ט 19 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ששון בן מרגלית

ה' ישלח לו רפואה שלימה וקרובה אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

מאפים חלביים – כמות מועטת

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסרו רבותינו ללוש ולאפות בצק של לחם שמעורב בתוכו חלב, משום שיש לחשוש שמא יטעו לאכול את הלחם עם בשר, ויכשלו באיסור אכילת בשר בחלב. וכן להיפך, אין ללוש ולאפות בצק ללחם שהוא בשרי, כדי שלא יטעו לאכול אותו עם גבינה.

והזכרנו את דברי הפוסקים ומרן השלחן ערוך, שאם יש שינוי בצורת הפת כדי שיהיה ניכר שמדובר במאפה חלבי, או אם אופים רק כמות מועטת, מותר לאפות מאפים חלביים (או בשריים).

וכעת נסביר, מה היא "כמות מועטה" שמותר לאפות ממנה פת חלבית.

ומרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן צז) כתב בזו הלשון:

"אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא לאוכלה עם הבשר, ואם היה דבר מועט כדי (עבור) אכילה בבת אחת, מותר".

למדנו מדברי מרן השלחן ערוך, שהכמות שמותר לאפות ממנה מאפה חלבי, כמו לחמניות חלביות, היא "דבר מועט", שהוא "כדי אכילה בבת אחת". ומרן בבית יוסף הביא את דברי השערי דורא (סימן לה) שכתב, שאותם לחמים שעושים לכבוד שבת, אופים אותם עם הפשטידא הבשרית בתנור, ואין איסור בדבר, משום שמדובר בכמות מועטת, שהרי הכל נאכל מהר בשבת.

נמצא שלפי דברי מרן השלחן ערוך, כמות מועטת שמותר ללוש ולאפות ממנה פת חלבית או בשרית, הכוונה היא לכמות שאוכלים בסעודה אחת, שהרי בשלחן ערוך הסביר שמדובר בכמות שנאכלת "בבת אחת", שאז אין לחשוש שמא יאכלו אותה עם בשר, כי אותם שאוכלים יודעים שמדובר בפת חלבית, ולא יכשלו בה. אבל כאשר מדובר במשך זמן ארוך יותר, הרי שיש לחוש בזה לתקלה, שיאכלו את הפת עם בשר.

אולם הרמ"א בתורת חטאת כתב, שכמות שנאכלת ביום אחד, היא "כמות מועטת", ואין צורך שכל הפת תאכל בסעודה אחת ממש. וכן כתב עוד בהגהת השלחן ערוך, שנוהגים ללוש פת עם חלב בחג השבועות, או עם שומן של בשר לכבוד שבת, כי כל זה נחשב כדבר מועט.

ולכן בספר כף החיים כתב, שלפי דברי הרמ"א, יש להקל ללוש ולאפות לחמניות או חלות חלביות או בשריות, כאשר מתכוונים לאכול מהם באותו יום. אבל לפי מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שקבלו עליהם את הוראות מרן השלחן ערוך, אין להתיר אלא לאכילה אחת, כלומר, לסעודה אחת.

והכוונה היא שמותר לאפות לסעודה אחת לפי מספר בני הבית, שאם הם מרובים, מותר לאפות עבור כולם, שתהיה פת לסעודה אחת עבור כל אחד ואחד מהמסובים.

שאלות ותשובות על ההלכה

רק כדי לחזק את הדברים אם אני מכין כמות גדולה של לחמים חלביים שמספיק לחודש והם ניכרים בצורתם שהם חלביים האם מותר לעשות כן? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

אם הם ניכרים, מותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה