הלכה ליום רביעי ט"ז סיון תשע"ט 19 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ששון בן מרגלית

ה' ישלח לו רפואה שלימה וקרובה אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

מאפים חלביים – כמות מועטת

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסרו רבותינו ללוש ולאפות בצק של לחם שמעורב בתוכו חלב, משום שיש לחשוש שמא יטעו לאכול את הלחם עם בשר, ויכשלו באיסור אכילת בשר בחלב. וכן להיפך, אין ללוש ולאפות בצק ללחם שהוא בשרי, כדי שלא יטעו לאכול אותו עם גבינה.

והזכרנו את דברי הפוסקים ומרן השלחן ערוך, שאם יש שינוי בצורת הפת כדי שיהיה ניכר שמדובר במאפה חלבי, או אם אופים רק כמות מועטת, מותר לאפות מאפים חלביים (או בשריים).

וכעת נסביר, מה היא "כמות מועטה" שמותר לאפות ממנה פת חלבית.

ומרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן צז) כתב בזו הלשון:

"אין לשין עיסה בחלב, שמא יבוא לאוכלה עם הבשר, ואם היה דבר מועט כדי (עבור) אכילה בבת אחת, מותר".

למדנו מדברי מרן השלחן ערוך, שהכמות שמותר לאפות ממנה מאפה חלבי, כמו לחמניות חלביות, היא "דבר מועט", שהוא "כדי אכילה בבת אחת". ומרן בבית יוסף הביא את דברי השערי דורא (סימן לה) שכתב, שאותם לחמים שעושים לכבוד שבת, אופים אותם עם הפשטידא הבשרית בתנור, ואין איסור בדבר, משום שמדובר בכמות מועטת, שהרי הכל נאכל מהר בשבת.

נמצא שלפי דברי מרן השלחן ערוך, כמות מועטת שמותר ללוש ולאפות ממנה פת חלבית או בשרית, הכוונה היא לכמות שאוכלים בסעודה אחת, שהרי בשלחן ערוך הסביר שמדובר בכמות שנאכלת "בבת אחת", שאז אין לחשוש שמא יאכלו אותה עם בשר, כי אותם שאוכלים יודעים שמדובר בפת חלבית, ולא יכשלו בה. אבל כאשר מדובר במשך זמן ארוך יותר, הרי שיש לחוש בזה לתקלה, שיאכלו את הפת עם בשר.

אולם הרמ"א בתורת חטאת כתב, שכמות שנאכלת ביום אחד, היא "כמות מועטת", ואין צורך שכל הפת תאכל בסעודה אחת ממש. וכן כתב עוד בהגהת השלחן ערוך, שנוהגים ללוש פת עם חלב בחג השבועות, או עם שומן של בשר לכבוד שבת, כי כל זה נחשב כדבר מועט.

ולכן בספר כף החיים כתב, שלפי דברי הרמ"א, יש להקל ללוש ולאפות לחמניות או חלות חלביות או בשריות, כאשר מתכוונים לאכול מהם באותו יום. אבל לפי מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שקבלו עליהם את הוראות מרן השלחן ערוך, אין להתיר אלא לאכילה אחת, כלומר, לסעודה אחת.

והכוונה היא שמותר לאפות לסעודה אחת לפי מספר בני הבית, שאם הם מרובים, מותר לאפות עבור כולם, שתהיה פת לסעודה אחת עבור כל אחד ואחד מהמסובים.

שאלות ותשובות על ההלכה

רק כדי לחזק את הדברים אם אני מכין כמות גדולה של לחמים חלביים שמספיק לחודש והם ניכרים בצורתם שהם חלביים האם מותר לעשות כן? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

אם הם ניכרים, מותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה