הלכה ליום שלישי ט"ו סיון תשע"ט 18 ביוני 2019

לחמניות חלביות

במסכת פסחים (דף לו.) מבואר, שאסרו רבותינו ללוש עיסה (בצק) של פת (לחם) עם חלב, מפני שיש לחוש שמא לא ישימו לב לכך שהפת הזו היא חלבית, ויבואו לאכלה עם מאכלי בשר כפי שרגילים תמיד.

וכן פסקו כל הפוסקים, ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן צז), שאסור ללוש עיסה בחלב, שמא יבואו לאוכלה עם בשר. ואם כבר לשו בצק כזה, אסור לאכול ממנו, ואפילו כשהוא לבדו אסור לאכול ממנו.

ובגמרא (שם) מובא, שאמר רבי יהושע לבניו, שביום טוב הראשון של חג הפסח, יכינו עבור מצות, ובבצק שלהם לא יוסיפו תוספות, שהרי המצות צריכות להיות "לחם עוני", אבל לשאר ימי הפסח, ביקש רבי יהושע שילושו עבורו את הבצק בחלב. והקשו על כך בגמרא, שהרי שנינו שאסור ללוש עיסה בחלב, ואם לש כל הפת אסורה. והשיבו בגמרא, שרבי יהושע בן לוי "כעין תורא קאמר". כלומר, "עין תורא", היא עין השור, ופירש רש"י, שרבי יהושע אמר שילושו עבורו מעט מאד בצק, כמו עין של שור, שבחתיכת בצק כל כך מועטה, אין לחשוש לתקלה, שהרי יאכלו אותה מיד לאחר האפיה כשיודעים שהיא חלבית.

אולם רבותינו הרי"ף והרמב"ם הסבירו את דברי הגמרא באופן אחר, שמה שאמרו "כעין תורא", הכוונה היא שרבי יהושע ביקש שיכינו עבורו פת שהיא משונה בצורה שלה, שיהיה ניכר שהיא חלבית, ובאופן כזה אין לחשוש שמא יאכלו איתה בשר.

ולהלכה, שני ההסברים שכתבו רבותינו הראשונים הם נכונים, שאף על פי שאסור ללוש עיסה עם חלב, מכל מקום אם עושים זאת בכמות מועטה מאד, או שעושים צורה מיוחדת לפת, שידעו שהיא חלבית, הדבר מותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

למדנו מן האמור, שאסור על פי ההלכה לאפות במאפיה לחמניות חלביות, עם יוגורט או חלב, מאחר ויש לחוש שמא יטעו ויאכלו מן הלחמניות הללו עם בשר. ורק אם עושים צורה מיוחדת להיכר שהלחמניות הן חלביות, יש להקל בדבר. וכן אם אופים בבית כמות מועטת מהלחמניות הללו, יש להקל (וכמה היא כמות מועטת, נבאר בהמשך בעזרת ה').

ומרן החיד"א (בשיורי ברכה אות ב) כתב בערך בזו הלשון:

"בארץ הצבי (ישראל) ובטורקיאה נהגו לעשות בוריקאס ממולאים בשר או גבינה או ירקות, וצריך להזהיר על זה".

כלומר, כאשר אופים בורקס גבינה, יש להזהר שהבורקס יהיה ניכר שהוא של גבינה, כדי שלא יטעו לאכול אותו עם בשר. ולכן במאפיות בארץ ישראל נוהגים לעשות בורקאס של גבינה בצורת משולש דוקא. וכתב הכף החיים (אות טז), שבורקס של בשר, בדרך כלל אין צורך לעשות בו היכר מיוחד שידעו שהוא בשרי, מאחר והבשר ניכר בתוכו, ולא יבואו לטעות בו.

ולסיכום: אין לאפות במאפיות וכדומה לחם או לחמניות חלביות, כדי שלא יטעו לאכול אותם עם בשר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין ללוש ״מעמול״ חלבית? ט"ז סיון תשע"ט / 19 ביוני 2019

מותר. מאחר ואין רגילים לאכלו עם בשר. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה