הלכה ליום שלישי ט"ו סיון תשע"ט 18 ביוני 2019

לחמניות חלביות

במסכת פסחים (דף לו.) מבואר, שאסרו רבותינו ללוש עיסה (בצק) של פת (לחם) עם חלב, מפני שיש לחוש שמא לא ישימו לב לכך שהפת הזו היא חלבית, ויבואו לאכלה עם מאכלי בשר כפי שרגילים תמיד.

וכן פסקו כל הפוסקים, ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן צז), שאסור ללוש עיסה בחלב, שמא יבואו לאוכלה עם בשר. ואם כבר לשו בצק כזה, אסור לאכול ממנו, ואפילו כשהוא לבדו אסור לאכול ממנו.

ובגמרא (שם) מובא, שאמר רבי יהושע לבניו, שביום טוב הראשון של חג הפסח, יכינו עבור מצות, ובבצק שלהם לא יוסיפו תוספות, שהרי המצות צריכות להיות "לחם עוני", אבל לשאר ימי הפסח, ביקש רבי יהושע שילושו עבורו את הבצק בחלב. והקשו על כך בגמרא, שהרי שנינו שאסור ללוש עיסה בחלב, ואם לש כל הפת אסורה. והשיבו בגמרא, שרבי יהושע בן לוי "כעין תורא קאמר". כלומר, "עין תורא", היא עין השור, ופירש רש"י, שרבי יהושע אמר שילושו עבורו מעט מאד בצק, כמו עין של שור, שבחתיכת בצק כל כך מועטה, אין לחשוש לתקלה, שהרי יאכלו אותה מיד לאחר האפיה כשיודעים שהיא חלבית.

אולם רבותינו הרי"ף והרמב"ם הסבירו את דברי הגמרא באופן אחר, שמה שאמרו "כעין תורא", הכוונה היא שרבי יהושע ביקש שיכינו עבורו פת שהיא משונה בצורה שלה, שיהיה ניכר שהיא חלבית, ובאופן כזה אין לחשוש שמא יאכלו איתה בשר.

ולהלכה, שני ההסברים שכתבו רבותינו הראשונים הם נכונים, שאף על פי שאסור ללוש עיסה עם חלב, מכל מקום אם עושים זאת בכמות מועטה מאד, או שעושים צורה מיוחדת לפת, שידעו שהיא חלבית, הדבר מותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

למדנו מן האמור, שאסור על פי ההלכה לאפות במאפיה לחמניות חלביות, עם יוגורט או חלב, מאחר ויש לחוש שמא יטעו ויאכלו מן הלחמניות הללו עם בשר. ורק אם עושים צורה מיוחדת להיכר שהלחמניות הן חלביות, יש להקל בדבר. וכן אם אופים בבית כמות מועטת מהלחמניות הללו, יש להקל (וכמה היא כמות מועטת, נבאר בהמשך בעזרת ה').

ומרן החיד"א (בשיורי ברכה אות ב) כתב בערך בזו הלשון:

"בארץ הצבי (ישראל) ובטורקיאה נהגו לעשות בוריקאס ממולאים בשר או גבינה או ירקות, וצריך להזהיר על זה".

כלומר, כאשר אופים בורקס גבינה, יש להזהר שהבורקס יהיה ניכר שהוא של גבינה, כדי שלא יטעו לאכול אותו עם בשר. ולכן במאפיות בארץ ישראל נוהגים לעשות בורקאס של גבינה בצורת משולש דוקא. וכתב הכף החיים (אות טז), שבורקס של בשר, בדרך כלל אין צורך לעשות בו היכר מיוחד שידעו שהוא בשרי, מאחר והבשר ניכר בתוכו, ולא יבואו לטעות בו.

ולסיכום: אין לאפות במאפיות וכדומה לחם או לחמניות חלביות, כדי שלא יטעו לאכול אותם עם בשר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין ללוש ״מעמול״ חלבית? ט"ז סיון תשע"ט / 19 ביוני 2019

מותר. מאחר ואין רגילים לאכלו עם בשר. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה