הלכה ליום חמישי י' סיון תשע"ט 13 ביוני 2019

בין תפילה לתפילה

ישנם מקרים שאדם צריך להתפלל שתי תפילות סמוכות זו לזו.

לדוגמא, אשה שמתפללת בביתה תפלת שחרית, והיא מעוניינת להתפלל גם תפלת מוסף בראש חודש או בשבת, אך אין לה פנאי לומר מזמורים וכדומה, ורוצה רק להתפלל את תפילת העמידה של שחרית, ומיד אחריה להתפלל מוסף.

וכן אדם שטעה ושכח להתפלל, שעליו להתפלל לאחר מכן "תפילת התשלומין" כמו שביארנו בימים האחרונים, ולדוגמא, אם שכח להתפלל שחרית, ונזכר רק אחרי שעבר זמנה, הרי שעליו להשלים את תפילתו, באופן שמיד לאחר תפילת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפילת העמידה לשם תשלומין לתפילת שחרית.

ובגמרא במסכת ברכות (ל:) למדנו, שאין להתפלל פעמיים תפילת העמידה ברציפות, אלא יש להמתין מעט בין תפילה לתפילה. והטעם לדין זה, מבואר בגמרא, כדי שתהיה דעתו של המתפלל מיושבת עליו, להתפלל בלשון תחנונים, שאם מתפלל ברציפות ממש פעמיים, נראה כאילו מתפלל רק כדי להפטר מן התפילה, ואינו נזהר להתפלל לפני ה' כראוי, בדעת נכונה ובלשון תחנונים.

ומרן השלחן ערוך (בסימן קה) פסק בזו הלשון:

"המתפלל שתי תפלות זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו, כדי הילוך ארבע אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו להתפלל בלשון תחנה".

ושיעור ארבע אמות שהזכיר מרן בשלחן ערוך, הכוונה היא להמתין כשלוש שניות בין תפילה לתפילה.

ודין זה שייך הן בשני המקרים שהזכרנו, והן לגבי שליח ציבור שמסיים את תפילתו בלחש, ומיד הוא רוצה להתחיל בחזרת התפילה בקול רם, שעליו להמתין כמה שניות בין תפילה לתפילה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

ולסיכום: המתפלל שתי תפילות זו אחר זו, צריך להמתין בין תפילה לתפילה כמה שניות, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה