הלכה ליום חמישי י' סיון תשע"ט 13 ביוני 2019

בין תפילה לתפילה

ישנם מקרים שאדם צריך להתפלל שתי תפילות סמוכות זו לזו.

לדוגמא, אשה שמתפללת בביתה תפלת שחרית, והיא מעוניינת להתפלל גם תפלת מוסף בראש חודש או בשבת, אך אין לה פנאי לומר מזמורים וכדומה, ורוצה רק להתפלל את תפילת העמידה של שחרית, ומיד אחריה להתפלל מוסף.

וכן אדם שטעה ושכח להתפלל, שעליו להתפלל לאחר מכן "תפילת התשלומין" כמו שביארנו בימים האחרונים, ולדוגמא, אם שכח להתפלל שחרית, ונזכר רק אחרי שעבר זמנה, הרי שעליו להשלים את תפילתו, באופן שמיד לאחר תפילת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפילת העמידה לשם תשלומין לתפילת שחרית.

ובגמרא במסכת ברכות (ל:) למדנו, שאין להתפלל פעמיים תפילת העמידה ברציפות, אלא יש להמתין מעט בין תפילה לתפילה. והטעם לדין זה, מבואר בגמרא, כדי שתהיה דעתו של המתפלל מיושבת עליו, להתפלל בלשון תחנונים, שאם מתפלל ברציפות ממש פעמיים, נראה כאילו מתפלל רק כדי להפטר מן התפילה, ואינו נזהר להתפלל לפני ה' כראוי, בדעת נכונה ובלשון תחנונים.

ומרן השלחן ערוך (בסימן קה) פסק בזו הלשון:

"המתפלל שתי תפלות זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו, כדי הילוך ארבע אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו להתפלל בלשון תחנה".

ושיעור ארבע אמות שהזכיר מרן בשלחן ערוך, הכוונה היא להמתין כשלוש שניות בין תפילה לתפילה.

ודין זה שייך הן בשני המקרים שהזכרנו, והן לגבי שליח ציבור שמסיים את תפילתו בלחש, ומיד הוא רוצה להתחיל בחזרת התפילה בקול רם, שעליו להמתין כמה שניות בין תפילה לתפילה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

ולסיכום: המתפלל שתי תפילות זו אחר זו, צריך להמתין בין תפילה לתפילה כמה שניות, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה