הלכה ליום שישי ד' סיון תשע"ט 7 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רינה גבריאלי בת עזיזה

שתבריא גופנית ונפשית ותהיה במצב רוח טוב ובמאור פנים. שתזכה לראות נינים עוד בימי חייה.

הוקדש על ידי

אמנון גבריאלי

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר" – "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים"

מתוך דרשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לחג השבועות

בגמרא במסכת שבת (דף פח.), אמרו: לְמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל? לתפוח, שנאמר "כתפוח בעצי היער", וכן נאמר, "וריח אפך כתפוחים". ופירשו התוספות, שה"תפוח" המוזכר בפסוקי שיר השירים, הוא ה"אתרוג", כמו שמפורש בתרגום, "וריח אפך כתפוחים" – "וריחא דאפך כאתרוגין". (כן הוא בתרגום שהיה לפני התוספות).

והסבירו רבותינו, במה דומים ישראל לאילן האתרוג? שכשם שפרי האתרוג מקדים לגדול על גבי האילן עוד לפני העלים, כמו כן עם ישראל, הקדימו לומר "נעשה", לפני שאמרו "נשמע", כמו שנאמר: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

ולכאורה יש להתבונן. שהרי ישראל נמשלו לאתרוג, שמקדים לגדול לפני העלים, כשם שישראל הקדימו לומר "נעשה" לפני שהקדימו לומר "נשמע". ולפי זה יוצא, שאמירת ה"נעשה" של עם ישראל, היא דומה לפרי האתרוג, ואילו אמירת ה"נשמע", דומה לעלי האתרוג.

ולכאורה יש לשאול, שהרי הפרי, הוא הנמשל לעשיית המצוות בפועל, ואילו העלים, הם הנמשל לשמיעת התורה. ואם כן, איך יתכן שעם ישראל הקדימו לקבל עליהם את מעשי המצוות, לפני מצוות לימוד התורה? והרי ערך המצווה של לימוד התורה, גדול הרבה יותר מערך המצוות המעשיות האחרות. שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכן נאמר על לימוד התורה הקדושה "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ". ופירשו רבותינו (בילקוט משלי סימן תתקלד), ש"חפציך" אלו הם המצוות, שהם החפצים של הקדוש ברוך הוא, ואפילו הם אינם שוות לעומת ערך לימוד התורה הקדושה. וכן כתב הרמב"ם (בפ"ג מהלכות תלמוד תורה): "אֵין לָךְ מִצְוָה בְּכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן שְׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה, אֵלָא תַּלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, לְפִיכָּךְ הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה בְּכָל מָקוֹם".

ואם כן עלינו להבין, כיצד יתכן שאבותינו הקדימו לקבל עליהם את קיום המצוות, לפני המצוה היסודית והיקרה ביותר, שהיא מצוות לימוד התורה?!

ונראה לומר, שכוונת ישראל כשאמרו "נעשה ונשמע", לא היתה להקדים את קיום המצוות לפני לימוד התורה, שהרי בלאו הכי לא יתכן לקיים את המצוות בלי שילמדו קודם לכן את התורה, וכמו שכתוב: "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", אלא כוונת עם ישראל היתה, שהם ילמדו תורה, ויקיימו את המצוות, ורק אחר כך "נשמע", כלומר, נלמד להבין גם מהו טעם המצווה, (כי פירוש המילה "שומע", היא "מבין", כמו שנאמר "כי שומע יוסף", והכוונה שיוסף הבין את דברי אחיו), והבנת טעם המצוה, היא באמת פחות חשובה מעשיית המצוה עצמה.

והרי זה דומה ממש לאתרוג, שהפרי שהוא דומה למעשה המצוה, קודם לעלים, שהם רומזים על הבנת טעם המצוה. (וראה מאור ישראל דרושים בדרוש לחג השבועות).

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

חג שמח!

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה